חוברת הקורס

הרצאה 1 — מסקרנות לשאלת מחקר, ומה יש במאמר

מפת ההרצאה

ההרצאה נקלטה כולה. בזמן העבודה בזוגות והשיתוף בכיתה (0:28 עד 0:58) הקול ברובו לא ברור, והסבב כלל שמות, ולכן הוא מסוכם כאן רק בקצרה. השקופיות הוצגו על המסך, ומה שהיה כתוב בהן ולא נאמר בקול לא נשמע בהקלטה.

על הקורס

• המטרה היא לא להפוך לחוקרות. לפי ההרצאה, להיות חוקר לוקח שנים. הקורס נותן מיומנויות בסיס: לקרוא מאמר, להבין מה כתוב בו, לקרוא אותו בעין ביקורתית, ולהבין איך עושים מחקר ואילו סוגי מחקר יש
• מחקר אמיתי יגיע בשנה ג', בסמינר מחקר: שם מתכננים ומבצעים מחקר, כולל איסוף נתונים
• מחקר בקליניקה. מגיע מטופל עם אבחנה שלא למדתם. מה עושים? חוקרים: אוספים מידע על האבחנה, על מה שעוזר לאנשים איתה, ועל האדם עצמו. ואז בודקים את המידע: כמה הוא אמין, כמה הוא עוזר, ומה המגבלות שלו

לכן יש בקורס שני ערוצים: מחקר לשם מחקר, ופיתוח חשיבה: לשאול שאלות, להיות ביקורתיות, ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו.

מה נלמד בסמסטר

• איך הופכים שאלות יומיומיות, ואחר כך מקצועיות, לידע מבוסס ראיות: ידע שיש לו הוכחות מדעיות. למשל, לפני שמתחילים טיפול תרופתי בודקים איזה מחקר נעשה עליו, ולמי הוא עזר: למבוגרים, לילדים, לנשים, לגברים
• סוגי מחקר, מערכי מחקר, אוכלוסיות מחקר, כלי מדידה ואיסוף נתונים
• מהימנות ותוקף: איך יודעים שהכלים והתוצאות של מחקר אמינים. המושגים יוסברו בהמשך הקורס
• קריאה ביקורתית, עם דוגמאות מריפוי בעיסוק
• שימוש מושכל בבינה מלאכותית. לפי ההרצאה, היא "ממציאה לנו גם מחקרים", ולכן צריך לדעת לבדוק

ההבדל מהקורס בקריאה מדעית

בהתחלה תהיה חפיפה קטנה, ואחר כך כל קורס הולך לכיוון שלו.

מבנה הסמסטר והציון

ההתנסויות בכיתה הן חלק מהחומר, ולפי ההרצאה הן יופיעו גם במבחן. כרגע אין חומרי קריאה. אם יהיו, הם יישלחו מראש.

מסקרנות לשאלה

ההתנסות: בזוגות, כל אחת בוחרת תחום עניין, מספרת למה הוא מעניין אותה, ומנסחת שתי שאלות שהיא רוצה לדעת עליו. את השאלות שומרים, כי מהן ימשיכו.

בכיתה עלו טיולים, מוזיקה, אוכל ותזונה, ספורט, בעלי חיים, חלל, אומנות ופסיכולוגיה. על אחד הנושאים, גוף ונפש, המרצה העירה שהוא רלוונטי אבל גדול מאוד, וצריך למקד אותו. נחזור לזה בהמשך.

הדוגמה: צילום בטיול

התחום שהמרצה בחרה: צילום תמונות בטיול. שתי השאלות שלה:

1. האם צילום במהלך טיול משפיע על היכולת לזכור את החוויה?
2. האם צילום במהלך טיול משפיע על ההנאה?

היא חיפשה במאגרי המידע. מאמר בדיוק על טיולים לא נמצא, אבל נמצאו שני מחקרים קרובים:

המחקר על המוזיאון הוא, לפי ההרצאה, מחקר קלאסי של השוואה בין שתי קבוצות: אחת עושה משהו, והשנייה לא.

כמה עדכני זה? בדרך כלל מאמר עדכני הוא מהעשור האחרון. שני המאמרים האלה, לפי ההרצאה, על הגבול.

ומשם, עוד שאלות. מאמר אחד פותח המון שאלות חדשות: האם בדקו את רמת הזיכרון הבסיסית של המשתתפים לפני הניסוי? מה עושים עם התמונות אחר כך, ואם מסתכלים באלבום, האם זה עוזר לזכור או ליהנות? לפי ההרצאה, אפשר לעשות דוקטורט שלם רק על צילום וחוויה.

דעה, ניסיון ומחקר

• ניסיון אישי לא מספיק. לפי הדוגמה מההרצאה: המבורגר שמנוני עושה לי טוב בבטן, ולמישהו אחר הוא גורם לקלקול קיבה. כדי לדעת למה תרופה עובדת או איך תזונה משפיעה, צריך מחקר
• גם מחקר לא נכון לכולם. מה שנמצא במחקר לא בהכרח מתאים לכל אדם. לכן לכל מחקר יש מגבלות
• אי אפשר להתעלם ממי שאנחנו. את הערכים והניסיון שלנו, מהצבא, מהשירות הלאומי, מהתנדבות, אנחנו מביאים גם לעבודה הטיפולית. מה שצריך הוא שילוב: דעה וניסיון, יחד עם ראייה מחקרית

מחקר מדעי: תהליך שיטתי

מחקר מדעי הוא תהליך שיטתי: יש לו סדר. שואלים שאלות ואוספים נתונים.

• הוא מתחיל בסקרנות, או בשאלה קלינית. למשל: יש לי מטופל עם הפרעת קשב וריכוז, ואני רוצה לדעת איך הוא לומד טוב יותר, אילו כלים ואסטרטגיות הוא צריך. השאלה באה "מהשטח", ובמחקר בודקים אותה
• הוא מתוכנן. לא "ניקח שלושה אנשים, ניתן להם משהו ונכתוב מאמר". חושבים על השאלה, משערים השערות, עושים סקירת ספרות של מחקרים דומים ובודקים מה הם מצאו, ומחליטים מי האוכלוסייה ומי המשתתפים

מה הופך שאלה לשאלת מחקר

מושגים כמו גוף או נפש גדולים מדי. צריך לפרק אותם למושגים שאפשר למדוד.

הדוגמה מההרצאה, צעד אחרי צעד:

ואיך מודדים? לוקחים 20 מוצגים מהמוזיאון, מצלמים אותם והופכים לכרטיסיות. כשאנשים יוצאים מהמוזיאון, שואלים אותם אילו מהם הם זוכרים.

לפני שמתחילים מחקר

כל ההחלטות האלה יופיעו אחר כך במאמר:

כמה משתתפים צריך? תלוי בנושא. יש נושאים שעשרה אנשים מספיקים להם. לפי ההרצאה, במחקר על שינה, למשל על כמה שעות אדם צריך לישון, גם מאה אנשים לא מספיקים: צריך אלפים.

איך נראה מאמר

מאמרים שנעבוד איתם הם באנגלית. החלקים, לפי הסדר:

מילות המפתח במאמר על המוזיאון היו, למשל, זיכרון, זיכרון לטווח ארוך ומצלמה דיגיטלית. כשמחפשים מאמר בעצמכם, חושבים על כמה מילים כאלה. על פילאטיס, למשל: פילאטיס, ספורט, מכשירים, תנועה, גוף.

השיטה במחקר על המוזיאון

• משתתפים: בשיטה כתוב מי הם: כמה גברים וכמה נשים, מה הגיל, אם ביקרו במוזיאון בעבר. לפי ההרצאה, השתתפו בו 27 סטודנטים בלבד
• כלים: מצלמה דיגיטלית, שאלון זיכרון, ומבחן זיהוי תמונות
• מהלך: סיור במוזיאון, חלק מצלמים וחלק לא, ובסוף המבחנים. פרטים כמו אם הגבילו את זמן הסיור עוזרים להעריך את איכות המחקר
• סטטיסטיקה: לא נכנסים לזה בקורס הזה

מה עושים עם 27 סטודנטים? לא לוקחים את המסקנות ומיישמים אותן כמו שהן, אלא מתחשבים בהן. לא כל מחקר שפורסם הוא מחקר שאפשר לסמוך עליו במאה אחוז. זו הקריאה הביקורתית שנלמד.

מה זה מגבלות המחקר

הנקודות החלשות של המחקר: מספר המשתתפים, כלי שלא מספיק רגיש, וכדומה. לפי ההרצאה, בכל מאמר יש בדיון לפחות ארבע או חמש. מצד אחד מחקר הוא משהו "ראוותני": עשינו, חקרנו. מצד שני יש בו משהו צנוע, כי תמיד כותבים מה לא היה מספיק טוב.

ובשביל מה כל זה? בדיון שואלים מה המחקר תורם. אם מצאנו שמי שמצלם נהנה יותר, מה זה אומר ליום יום? כל מחקר צריך לתרום משהו לעולם, או לאנשים שהנושא מעניין אותם.

איך מוצאים מאמר

למה לבקש קישור? כי הכלי יכול להמציא מאמר: לתת כותרת, מחברים ושנה של מאמר שלא קיים. הקישור מאפשר ללחוץ ולראות שהמאמר אמיתי ושאפשר להשיג אותו.

איך בודקים מאמר שמצאתם: יש כותרת, מחברים, שנה, כתב עת וקישור. ואז קוראים רק את הכותרת והתקציר, ובודקים אם הוא מתאים לשאלות שלכם.

המטלה לשבוע הבא

• כל אחת מוצאת מאמר אחד שקשור לתחום העניין ולשאלות שלה. הוא לא חייב לענות בדיוק על השאלות. מאמר אחר באותו נושא, או על שאלה שלישית שעלתה בדרך, גם בסדר
• מעלים אותו ב-PDF למטלה "שליחת מאמר" במודל, ומציינים את הנושא ואת השאלות
• המטלה לא בציון. המאמר ישמש לתרגיל במפגש השלישי. אם המאמר לא מתאים, המרצה תכתוב מה הבעיה בו, ואם לא כתבה כלום, הוא כנראה בסדר

בדיקה עצמית

1. מה ההבדל בין דעה אישית, ניסיון אישי ומחקר מדעי? תנו דוגמה מהצילום.
2. למה "האם צילום גורם לאנשים להיות מאושרים?" עוד לא שאלת מחקר טובה?
3. מה מצאו שני המחקרים על צילום, ולמה הם לא סותרים זה את זה?
4. למה כדאי לבקש מכלי בינה מלאכותית קישור ישיר למאמר?
5. באיזה חלק של המאמר כתוב מי היו המשתתפים, ובאיזה חלק כתובות המגבלות?

תשובות.

1: דעה היא מה שאני חושבת ("צילום עוזר לזכור"). ניסיון הוא מה שקרה לי ("צילמתי וזכרתי הכל"). מחקר הוא השוואה שיטתית בין מי שצילם למי שלא, ומה שנמצא בה.

2: כי היא עדיין גדולה מדי, ולא ברור איך מודדים אושר. שאלת מחקר צריכה להיות מדידה, ברורה וממוקדת, כמו "האם צילום במוזיאון משפיע על זכירת המוצגים".

3: הראשון מצא שמי שצילם זכר פחות, והשני שמי שצילם נהנה יותר. הם מדדו דברים שונים: זיכרון והנאה.

4: כי הכלי יכול להמציא מאמר שלא קיים. הקישור מאפשר לבדוק שהמאמר אמיתי ושאפשר להשיג אותו.

5: המשתתפים בפרק השיטה. המגבלות בדיון, יחד עם ההמלצות למחקרי המשך.

הרצאה 2 — סוגי מחקר, השערות ומשתנים

מפת ההרצאה

ההרצאה נקלטה כולה. בדקות הראשונות יש בדיקת נוכחות, והיא לא מסוכמת. השקופית עם הנחיות התרגיל לא עלתה במסך, והמרצה הקריאה אותן בעל פה. אחרי הסיום יש כשלוש דקות בלי קול.

חזרה: החיפוש של המאמר

בכיתה סיפרו שהחיפוש היה קשה: כל פעם המאמר לא התאים לשאלה, ולפעמים לא ברור אם זה מאמר אמיתי, פרק בספר, או אם הוא איכותני או כמותני.

המרצה לא אישרה חלק מהמאמרים, כי היא לא מחפשת "מאמרים קיצוניים": עם סטטיסטיקה או תוצאות מסובכות מדי לשלב הזה.

סקירה שיטתית לא התקבלה. סקירה שיטתית היא מאמר ששואל שאלה גדולה, למשל האם טיפול תרופתי מסוים עוזר לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ואוסף את כל המאמרים שנכתבו עליה וסוקר אותם. מה שצריך לתרגיל הוא מאמר שמבוסס על מחקר אחד.

מהשאלה למאמר

• בבסיס כל מאמר יש מחקר. חוקר עם שאלה: מסקרנות, מתחום העניין שלו, או מהשטח. בריפוי בעיסוק, למשל: יש גישת טיפול, וצריך לבדוק אם היא עוזרת
• מחקר שלא פורסם, לפי ההרצאה, כאילו לא נעשה. אם העולם לא יכול לקרוא את התוצאות, "לא עשיתי כלום". לפעמים מחקר אחד מתפרסם בשני מאמרים, כי אף אחד לא קורא מאמר של 20 עמודים
• זה לוקח זמן. בדוגמה מההרצאה, שנתיים של איסוף נתונים, ועוד כמעט שנה וחצי עד שהמאמר פורסם. מאמר שמתפרסם היום התחיל לפני שנתיים עד חמש שנים. לכן חשוב שהמאמרים יהיו עדכניים, מהעשור האחרון
• סקירת ספרות אוספת את כל הספרות הרלוונטית שידועה. מה שלא פורסם, למשל חוקרת בצד השני של העולם שעובדת עכשיו על אותו רעיון, אי אפשר לדעת. לסקירות שיטתיות יש אתר שבודקים בו אם מישהו כבר עושה סקירה דומה. שם האתר לא נשמע בהקלטה
• מחקר עונה על פער: בעיה שרוצים לפתור, תופעה או מושג שרוצים לדעת עליהם יותר

שלושה סוגי מחקר

מה אפשר להסיק מניסוי. אם המחקר גדול מספיק ויש מספיק נבדקים, אפשר במידה מסוימת להסיק על סיבה: ההתערבות גרמה לשינוי. אבל בכל התערבות יש גורמים נוספים. ילד מקבל עוד טיפולים, הולך למסגרת חינוכית, ולכן קשה לומר שדווקא הטיפול הזה הוא שעזר.

לפי ההרצאה, בריפוי בעיסוק יש יחסית מעט מחקרי ניסוי, כי הם דורשים לוגיסטיקה גדולה. הניסויים בתחום הם לא תרופתיים: טיפול בעיסוקים ובתפקודי יום יום.

איפה זה תופס אתכם. השוואה בין ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לילדים בלי, לבד, היא עדיין לא ניסוי: את ההבדל בין הקבוצות החוקר לא יצר. בהרצאה הדוגמה הזו הובאה ליד מחקרי ההתערבות. מה שהופך מחקר לניסוי הוא ההתערבות שהחוקר נותן, וההשוואה למי שלא קיבל אותה.

תרגול בכיתה: איזה סוג מחקר?

על השאלה של השינה. אפשר לתת להורים שאלוני שינה ושאלוני תפקוד, ולבדוק בסטטיסטיקה אם יש קשר. לפי ההרצאה, זה לא ניסוי, ומחקר של שאלונים בלבד כמעט אף פעם לא יהיה התערבות. בהרצאה נאמר גם שזה יכול להפוך לניסוי אם מודדים את השינה במשך שבוע או שבועיים. כאן ההבחנה המקובלת שונה: מדידה, גם ארוכה ומדויקת, היא עדיין לא ניסוי. ניסוי מתחיל כשהחוקר משנה משהו, למשל נותן התערבות לשיפור השינה, ובודק מה קרה.

איכותני מול כמותני

אותה שאלה, בשתי הדרכים. רוצים לדעת מה החוויה של סטודנטיות לריפוי בעיסוק מההוראה בתואר:

• כמותני: שאלון, ומסמנים מ-1 עד 10
• איכותני: קבוצת מיקוד של שמונה סטודנטיות, שעה וחצי של שיחה, ואותו דבר בשנה ב', ג' וד'. אחר כך מתמללים, וזו הרבה עבודה וגם עולה כסף, ומוציאים מהשיחות תמות מרכזיות

דוגמה לאיכותני: הגישה של CO-OP

CO-OP היא גישת התערבות בסיסית בריפוי בעיסוק, שנועדה במקור לילדים עם סרבול מוטורי. לומדים עליה בשנה הבאה.

• המטרה: להבין איך הורים ומטפלים עיקריים חווים את המעורבות שלהם בטיפול בגישה הזו, אצל ילדים ומתבגרים עם קשיים בתפקודים ניהוליים בעקבות פגיעה מוחית נרכשת: פגיעה שלא נולדים איתה, למשל בתאונת דרכים
• המשתתפים: 13 הורים או מטפלים של 12 ילדים ומתבגרים
• איך: ראיונות בשלוש נקודות זמן: מיד בסוף הטיפול, אחרי חודשיים ואחרי שישה חודשים
• שלוש תמות: הילד הוא שותף פעיל בטיפול. ההורה ממלא תפקיד מרכזי ביישום העקרונות, והילד לא יכול לבד. ושליטה באסטרטגיות דורשת זמן ותרגול

למה זה עוזר. אם ילד משתפר בטיפול ולא ממשיך ליישם אחריו, המחקר נותן כיוון: אולי ההורים לא מספיק מעורבים, אולי הוא לא מתרגל מספיק.

דוגמאות לכמותני

שאלת מחקר: האם יש קשר בין רמת התפקודים הניהוליים של מתבגרות לבין מידת העצמאות שלהן?

תפקודים ניהוליים הם תפקודים קוגניטיביים גבוהים: לעכב תגובה, לתכנן, לפתור בעיות, ולעשות בקרה על הביצוע. לפי ההרצאה, הם קשורים בעיקר לאונה הפרונטלית, ולכן נפגעים הרבה פעמים אחרי פגיעת ראש או אירוע מוחי. רואים אז קושי בשיפוט, בפתרון בעיות ובגמישות מחשבתית.

הפאזלים. מחקר של סטודנט לתואר שני, שהסתיים ועוד לא פורסם:

• פאזל פיזי מול פאזל במחשב, כל אחד ב-30 ובשישים חלקים
• נמדדו זמן התכנון, הביצוע ומספר הטעויות. המשתתפים היו מבוגרים בריאים, סטודנטים
• ממצא מרכזי, לפי ההרצאה: זמן התכנון היה ארוך יותר בפאזל הפיזי. במחשב השקיעו פחות זמן בתכנון
• למה זה כמותני: נמדדו מדדים אובייקטיביים של ביצוע

מטרה, שאלה והשערה

לפי ההרצאה, לא בכל מאמר כתוב הכל במפורש. זה תלוי בכתב העת. אבל כמעט לכל מחקר יש מטרה.

אפשר לדמיין משפך: המטרה כללית, השאלה ממוקדת יותר, וההשערה ספציפית מאוד.

מבחן המרשמלו

שמים מרשמלו מול ילד ואומרים לו: אני יוצאת לכמה דקות. אם כשאחזור הוא יהיה שלם, תקבל אותו. יש ילדים שמלטפים אותו, מלקקים, ויש שאוכלים.

• שאלה כללית: האם ילד מסוגל להתאפק?
• שאלת מחקר: איך משך ההמתנה לתגמול משפיע על הבחירה, והאם הסחת דעת עוזרת לחכות יותר

לפי ההרצאה, הוסקו מהמבחן מסקנות מרחיקות לכת על התפקוד של הילדים האלה בבגרות. מחקרים מאוחרים יותר מצאו שהקשר הזה חלש יותר ממה שחשבו, כשמביאים בחשבון גם את הרקע של הילדים. גם זו דוגמה למגבלות של מחקר.

שאלה כללית מול שאלת מחקר, בדוגמה נוספת. "האם הסביבה משפיעה על התפקוד היומיומי של מתבגרים?" היא שאלה כללית. שאלת המחקר הייתה: מה ההבדלים בגורמים הסביבתיים, המסייעים והמעכבים, בין מתבגרים טיפוסיים לבין מתבגרים עם קשיים בתפקודים ניהוליים.

מתי מנסחים השערה

אחרי שיש מטרה ושאלה, ואחרי שהתחלתי סקירת ספרות. לפני שאוספים נתונים. השערה היא לא "קמתי בבוקר וחשבתי ש...". אי אפשר לשער שיהיו הבדלים בין בנים לבנות בהכנת עוגה, אם אין שום רקע קודם להבדלים כאלה.

הדוגמה מההרצאה: אחרי שקראתי על קשיים בתפקודים ניהוליים והבנתי אילו קשיים יש לילדים האלה, אני יכולה לשער שמתבגרים עם קשיים כאלה ישתתפו פחות בפעילויות, או יקבלו ציונים נמוכים יותר, מאשר מתבגרים בלי קשיים.

השאלה נותנת כיוון, וההשערה נותנת את הפרקטיקה. התוצאות של המחקר הן התשובה להשערות.

השערה זיקתית מול השערה סיבתית

עוד דוגמה זיקתית: ככל שהדרישות החברתיות בבית הספר גבוהות יותר, כך רמת התפקוד היומיומי של מתבגרים עם קשיים בתפקודים ניהוליים נמוכה יותר.

איפה זה תופס אתכם. בדוגמה של הדרישות החברתיות ברור שיש קשר. ובכל זאת בהשערה זיקתית נזהרים מלומר "זה בגלל זה", כי אולי יש עוד גורמים שהשפיעו.

תרגול בכיתה: מטרה, שאלה או השערה?

שינה וציונים

• השערה: סטודנטים שישנים לפחות שבע שעות בלילה ישיגו ציונים גבוהים יותר מסטודנטים שישנים פחות מחמש שעות
• מטרה: לבחון את הקשר בין משך השינה בלילה לבין הישגים לימודיים בקרב סטודנטים
• שאלה: האם יש קשר בין משך השינה בלילה לבין הישגים לימודיים?

לוח התארגנות חזותי לילדים עם ADHD (הפרעת קשב וריכוז)

• שאלה: האם התערבות שמבוססת על לוח התארגנות חזותי משפרת את העצמאות בהתארגנות הבוקר?
• השערה: ילדים שהשתתפו בהתערבות יפגינו שיפור בעצמאות בהתארגנות הבוקר, בהשוואה לילדים שלא השתתפו
• מטרה: לבחון את היעילות של תוכנית ההתערבות לשיפור העצמאות

תוכנית הליכה למבוגרים

• השערה: מבוגרים שישתתפו בתוכנית הליכה יומית במשך שמונה שבועות ידווחו על שיפור במצב הרוח, בהשוואה למבוגרים שלא ישתתפו
• שאלה: האם השתתפות בתוכנית הליכה יומית מובילה לשיפור במצב הרוח?
• מטרה: לבחון את ההשפעה של השתתפות בתוכנית על מצב הרוח

סימן היכר: המטרה מתחילה בפועל, "לבחון", "לתאר". השאלה נגמרת בסימן שאלה. ההשערה היא משפט שאומר מה יקרה, ולרוב גם למי יותר ולמי פחות.

זה נראה פשוט, אבל לפי ההרצאה זה בדיוק מה שצריך לעשות בתרגיל: להוציא את הדברים האלה מתוך המאמר.

משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי

מי קובע מה תלוי ומה בלתי תלוי? החוקר, ומערך המחקר. לא בכל מאמר זה כתוב במפורש, ולפעמים צריך להסיק את זה בעצמכם.

הדוגמאות מההרצאה

• במרשמלו, הזמן הוא מדד אובייקטיבי: חמש דקות, עשר, שעה. הסחת הדעת יכולה להשפיע אחרת על כל ילד. צעצוע שילדה אחת מתלהבת ממנו, לאחרת לא מעניין
• בפאזלים היה צריך להגדיר מה נחשב טעות: לחבר שני חלקים שאין ביניהם קשר, או לנסות חלק של המסגרת באמצע הפאזל
• ב"שמיים כחולים" ילדים למדו לזהות שמות של רגשות, איפה הם באים לידי ביטוי ביום יום, ואיך להתמודד עם רגשות פחות נעימים. מה שקורה בתוך כל מפגש קשה למדוד, לפי ההרצאה, כי כל ילד שונה, גם כשיש פרוטוקול

"אבל זה בעצם קשר?" שאלה מהכיתה. כן: בשינה ועייפות נותנים שאלון עייפות, שואלים כמה שעות ישנים, ובודקים בתוכנה הסטטיסטית אם יש מתאם. בסטטיסטיקה תלמדו על מתאם פירסון ומתאם ספירמן.

משתתפי המחקר

מערכת הקרדיטים. לפי ההרצאה, סטודנטים בפקולטה למדעי הבריאות צוברים קרדיטים על השתתפות במחקרים באוניברסיטה, דרך מערכת שנקראת סונה. ההסבר המסודר יגיע מהפקולטה. ההמלצה מההרצאה: לחפש את המחקרים של ריפוי בעיסוק, וליהנות מההתנסות בצד של המשתתף.

מי המשתתפים. בריפוי בעיסוק כמעט תמיד אנשים, בגילים שונים. הם עונים על השאלות של המחקר דרך שאלונים, ניסויים, כלי אבחון או קבוצת מיקוד.

מה כותבים עליהם

דוגמה: במחקר על תפקודים ניהוליים, אסטרטגיות ותפקוד יומיומי השתתפו, לפי ההרצאה, 336 סטודנטים מאוניברסיטאות בישראל: 180 נשים ו-156 גברים, בגילים 18 עד 30. בשקופית הייתה טעות בטווח הגילים, והמרצה תיקנה אותה בכיתה.

• גודל המדגם. 20 משתתפים, 1,000, תלוי במחקר. מחקרי שינה בינלאומיים מאחדים נתונים מכל העולם, ומגיעים לאלפי נבדקים
• מי הם. גברים ונשים, טווח גילים, ובמחקרי מבוגרים גם השכלה, הכנסה ובעיות בריאות. מאפיינים את המשתתפים כדי שאפשר יהיה להכליל
• כמה רחב. מחקר רק על תושבי אריאל, האם הוא נכון גם לחיפה או לבאר שבע? בדרך כלל מחפשים גם עיר וגם כפר, אלא אם המחקר מכוון במפורש לאחד מהם
• נשתדל שיהיו בערך אותו מספר נשים וגברים, אבל זה לא תמיד יוצא

מי נכנס ומי לא

כל מחקר מגדיר קריטריונים: מי יכול להשתתף ומי לא. אחרת נכנסים אנשים שישבשו את התוצאות.

איך מגייסים, ולמה זה חשוב

דרכי גיוס: רשתות חברתיות, מערכת הקרדיטים של האוניברסיטה, מפה לאוזן, או חברות סקרים שמשלמים להן והן אוספות נתונים.

למה זה חשוב איך גייסתי? תשובה מהכיתה: כדי לדעת שלא רימיתי. לפי ההרצאה, מחקר אמין דורש שקיפות מלאה: כל מה שקרה מתועד ומדווח, כדי שמישהו אחר יוכל לסמוך עליו.

• אם תרגמתי שאלון, כותבים איך, ושעשיתי תרגום חוזר
• אם גייסתי 300 ובסוף דיווחתי על 280, צריך להסביר מה קרה לעשרים. אולי לא השלימו
• בכתבי העת בריפוי בעיסוק, לפי ההרצאה, רוצים לדעת איך הגיעו המשתתפים

אתיקה

כל מחקר, לפני שמתחילים אותו, עובר ועדת אתיקה: של האוניברסיטה, ובמקרים מסוימים ועדת הלסינקי. אי אפשר סתם לאסוף נתונים מאנשים.

מה הוועדה בודקת:

• שהשאלות לא פוגעניות, למשל כלפי מגזר מסוים
• שהיקף המחקר ריאלי למשתתפים
• שאין כפייה. מרצה שאומרת לסטודנטיות שלה "אתן חייבות להשתתף, ומי שתשתתף תקבל בונוס בציון", זה אסור. אסור לנצל מעמד
• שהתגמול ריאלי. 100 או 200 שקל, מתנה, או קרדיטים. אם כל משתתף מקבל 1,000 שקל, אולי "קונים" אותו. שואלים גם מאיפה הכסף

במחקרים עם ילדים, לפי ההרצאה, יש תקציב להפתעות קטנות, והילד בוחר אחת בסוף המפגש. גם את זה מדווחים.

דוגמה: המחקר על ילדים מחוננים

כלי המחקר

כלי מחקר יכולים להיות שאלונים, מבחנים, תצפיות, ראיונות או מדדים פיזיולוגיים, למשל שעון שמודד קצב לב ונשימה, או אלקטרודות.

הכלי נועד למדוד את המשתנים של המחקר. במאמר מפורט מה הכלי מודד, מה המטרה שלו, איך מקודדים אותו, ואילו משתנים הוא נותן.

בשני האבחונים האחרונים הילד הגיע פיזית למעבדה וביצע את המשימות, ולא רק ההורים מילאו שאלונים.

ממצאים, דיון ומגבלות

• ממצאים הם התשובות להשערות. מציגים אותם במלל, בטבלאות, באיורים ובגרפים. לפי ההרצאה, יש מי שמבינים הכי טוב מגרף, ויש שמעדיפים מלל
• דיון: מה המחקר תרם, איזה פער הוא סגר, איך התוצאות מתחברות לתיאוריות
• מגבלות: גם אחרי מחקר מצוין צריך צניעות. אולי אי אפשר להכליל, אולי היו מעט מדי משתתפים, אולי היה צריך עוד כלי. ומכאן ההמלצות למחקרי המשך

התרגיל של המפגש הבא

המפגש הבא הוא בלי הרצאה: תרגיל עצמאי על המאמר שכל אחת בחרה.

מה מוציאים מהמאמר: סוג המחקר, המטרה, ההשערות, מי היו המשתתפים, המשתנים, כלי המחקר, הממצאים המרכזיים והמסקנות. ובסוף שאלת רפלקציה: מה למדתי, ומה אני לוקחת מההתנסות.

שאלה מהכיתה אחרי השיעור: מה עושים אם המשתנים לא כתובים במפורש? מסיקים אותם מתוך מה שכתוב, למשל שהחוקרים רצו לבדוק הבדל בין אנשים עם קושי לאנשים בלי, וכותבים את זה במילים שלכן.

בדיקה עצמית

1. מה ההבדל בין מחקר גישוש, מחקר תיאורי ומחקר ניסוי?
2. מתי בוחרים מחקר איכותני ולא כמותני?
3. מה ההבדל בין השערה זיקתית להשערה סיבתית? תנו דוגמה לכל אחת.
4. "סטודנטים שלומדים בקורס מקוון מדווחים על פחות שביעות רצון מסטודנטים שלומדים בכיתה". מה המשתנה התלוי ומה הבלתי תלוי?
5. למה חשוב לכתוב במאמר איך גויסו המשתתפים?

תשובות.

1: גישוש בודק תופעה שכמעט לא ידוע עליה דבר, באופן כללי. תיאורי מתאר תופעה, את השכיחות והמאפיינים שלה, בצורה שיטתית יותר. ניסוי נותן התערבות ובודק אם היא שינתה משהו.

2: כשרוצים להבין חוויות, תפיסות, רגשות ומשמעויות מנקודת המבט של האנשים, ולא למדוד. למשל, איך הורים חווים את המעורבות שלהם בטיפול.

3: זיקתית אומרת שיש קשר, בלי לקבוע מי גורם למי: "ככל שהקשיים חמורים יותר, כך העצמאות נמוכה יותר". סיבתית אומרת שאחד גורם לשני: "התערבות מבוססת אסטרטגיות תוביל לשיפור בתפקוד".

4: התלוי הוא שביעות הרצון, כי אותה מודדים. הבלתי תלוי הוא סוג הקורס, מקוון או בכיתה.

5: כי מחקר אמין דורש שקיפות. דרך הגיוס משפיעה על מי נכנס למחקר, ועדת האתיקה בודקת שלא הייתה כפייה, וכתבי העת רוצים לדעת את זה.

הרצאה 3 — אוכלוסייה, מדגם ושיטות דגימה

מפת ההרצאה

רוב ההרצאה נקלטה היטב. בזמן העבודה בזוגות (0:55 עד 1:22) ההקלטה קולטת שיחות לא ברורות ובדיקת נוכחות, ולכן החלק הזה לא מסוכם. שבעת המאמרים של התרגיל נמצאים במודל, ושמם לא הוקרא בהקלטה. לפי מה שנאמר בכיתה, חלק מהדוגמאות לא נמצאות במצגת שבמודל, ולכן הן מסוכמות כאן כפי שנשמעו.

היעדרויות

• יש לכן זכות להיעדר, לפי תקנון האוניברסיטה ותקנון פנימי של המחלקה לריפוי בעיסוק, שנמצא באתר המחלקה. כמה מותר, תלוי בקורס: מקורס מעשי אפשר להיעדר פחות מאשר מקורס כללי כמו זה
• לא צריך לבקש רשות. המרצה שמחה שמודיעים מראש, כי זה משפיע על פעילויות בכיתה, אבל לא צריך לספר את כל הסיבות
• האחריות להשלים היא שלכן. ההרצאות מוקלטות ונמצאות במודל, ויש מטלות ומבחן
• יש קורסים, כמו דינמיקה קבוצתית, שבהם לא יוצאים באמצע. בקורס הזה יש יותר גמישות

למה הקורס בשנה א'

רוב הקורסים מתבססים על מאמרים ועל מחקרים. החיבור בין מחקר לקליניקה הוא השאלה: איך אני יודעת שמה שאני עושה עוזר? שהעבודה עם ילד על המוטוריקה העדינה, או עם מבוגר על ההתניידות, באמת משפיעה.

בשנה ג' יש סמינר מחקר, קורס שנתי שבו, בקבוצות ובהנחיה, יוזמים מחקר, מתכננים אותו ומבצעים. גם הדגימה, הנושא של ההרצאה הזו, תהיה אז עליכן.

שלוש חוקרות, שלוש דרכים

שאלת המחקר: האם יש הבדלים בעצמאות בהתארגנות הבוקר בין ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) לבין ילדים בלי, בגילים 8 עד 12? למשל, האם ילדים עם ADHD צריכים יותר עזרה מההורים בבוקר.

כל חוקרת רוצה 100 ילדים: 50 עם ADHD ו-50 בלי.

הדוגמה השנייה: האם יש קשר בין תפקודים קוגניטיביים לבין עצמאות בפעילות יומיומית בטלפון חכם, אצל אנשים בני 65 ומעלה? כל חוקרת רוצה 100 משתתפים. בכיתה עלה שדרך גיוס מסוימת עלולה להדיר בדיוק את מי שלא משתמש בטלפון חכם, והמחקר צריך גם אותם. דרכי הגיוס עצמן הוצגו בשקופית ולא נשמעו במלואן.

לפי ההרצאה, אין כאן נכון ולא נכון. לכל מחקר יש מאפיינים, אנשים וחוקרים משלו.

אישורי אתיקה

אי אפשר להיכנס לבית ספר ולבקש מהמנהלת את רשימת התלמידים כדי לדגום. כל מחקר צריך אישור אתיקה, ויש כמה רמות, לפי מי המשתתפים.

מהאוכלוסייה למדגם

למה צריך מדגם? כי אי אפשר לבדוק את כולם. לפי ההרצאה, "אנחנו לא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".

ייצוג לפי האוכלוסייה. באוכלוסייה מאובחנים עם ADHD יותר בנים מבנות. לפי ההרצאה, בערך ארבעה בנים לכל בת, והמרצה אמרה שהיא לא זוכרת את המספר המדויק. בספרות היחס משתנה לפי סוג המדגם, והוא גבוה יותר במרפאות מאשר באוכלוסייה הכללית. לכן גם מדגם מייצג יכול לכלול יותר בנים, אלא אם החלטתם לחקור רק בנים.

ומה עם מקום? ילדים מאריאל בלבד, האם הם מייצגים ילד בפתח תקווה או ברמת הגולן? בדרך כלל לוקחים אנשים ממגוון רקעים דמוגרפיים.

דוגמה הפוכה מההרצאה. במחקר שהמרצה מתכננת, רק על סטודנטים, היא תאסוף נתונים רק מאוניברסיטת אריאל: היא לא צריכה לייצג את כל הסטודנטים בארץ, והסטודנטים באריאל באים מרקעים שונים. זו החלטה של החוקרת, וצריך לנמק אותה. מדגם ממוסד אחד הוא עדיין מגבלה, וכותבים אותה במאמר.

מי מתאים להשתתף

קריטריוני הכללה: מי נכנס למחקר. קריטריוני הוצאה: את מי מוציאים. זה לא כי האדם לא טוב, אלא כי הוא ישבש את התוצאות, והמדגם לא ייצג את האוכלוסייה.

במחקר הילדים, מה שעלה בכיתה:

• בקבוצת ה-ADHD: ילד עם אבחון מסודר, למשל מנוירולוג, ומסמך שכתוב בו
• בקבוצה בלי ADHD: מוציאים ילדים עם קשיים אחרים שיכולים להשפיע, כמו סרבול מוטורי או לקות למידה. "מנקים" את האוכלוסייה
• גיל, בדיוק. מה זה 8? מה זה 12? עד יום ההולדת ה-12, או גם בן 12 וחודש? צריך להגדיר, ולנמק למה דווקא הגילים האלה
• ילד עם ADHD וגם סרבול מוטורי עלול לא להתאים, כי בהתארגנות בוקר יש גם צד מוטורי, ואז לא נדע מה גרם לקושי. לפי ההרצאה, היום קשה מאוד להפריד: להרבה ילדים עם ADHD יש גם סרבול מוטורי, ולהפך. לפעמים מקבלים אותם, ומדווחים על זה

במחקר המבוגרים:

• קושי קוגניטיבי. אנשים לא תמיד יודעים שיש להם קושי. לכן יש שלב של התאמה למחקר: שאלון או אבחון קצר, ומי שעומד בקריטריונים ממשיך. לא מחפשים מישהו מושלם: יש טווח, ומי שמחוצה לו, עם קושי קוגניטיבי קשה, לא נכנס
• קושי מוטורי. שאלון מוטורי, או שאלון על פעילויות יומיומיות
• מטפל. מי שיש לו כבר מטפל, למשל עזרה מביטוח לאומי, כנראה יש אצלו ירידה, ואפשר להחליט שהוא לא במחקר

למי יש סיכוי להיבחר

60 ילדים בני 6 עד 12 עם אבחון ADHD, למחקר על תפקודים ניהוליים. שתי אפשרויות:

• א. לבחור באקראי 60 מרשימה של כל הילדים עם ADHD במרפאה
• ב. לפרסם ברשתות החברתיות, וההורים יפנו

באיזו מהן לכל ילד יש סיכוי ידוע להיבחר? בא'. בב' משתתף מי שראה את ההודעה ורצה.

גם עם כל המאמץ, תמיד יהיו בקצוות אנשים שלא הגיעו אליהם: גם פרסום בכל הרשתות ותליית פליירים בכל הארץ לא מגיעים לכולם. החוקרת צריכה להראות שעשתה את המקסימום.

למה זה חשוב? כדי שהמדגם יהיה מייצג. תשובה מהכיתה: אם רק אנשים ממעמד גבוה ייכנסו, התוצאות יהיו מוטות.

שיטות דגימה

לפי ההרצאה, ככל שהדגימה מתוכננת יותר, היא נוטה להיות הסתברותית. רוב המחקרים בריפוי בעיסוק, לא כולם, משתמשים בדגימת נוחות ובדגימת מתנדבים.

דגימה אקראית פשוטה

הדוגמה: רשימה של 2,000 ילדים בני 8 עד 12 שעומדים בקריטריונים. לכל ילד נותנים מספר, ותוכנה מגרילה, כמו בלוטו.

• מה זה: לכל פרט, ולכל קבוצה בגודל המדגם, יש סיכוי שווה להיבחר
• יתרונות: פחות הטיות, פשוט לבצע, ושרירותי לגמרי. אי אפשר להעדיף ילד כי אמא שלו עובדת איתי
• חסרונות: צריך רשימה של כל האוכלוסייה. וזה לא מבטיח ייצוג של כל תת קבוצה: ההגרלה לא מבטיחה שיצאו בדיוק 50 ו-50

דגימה שיטתית

הדוגמה: רשימה של 1,000 מבוגרים מהמרשם הקהילתי. בוחרים באקראי נקודת התחלה, ואז לוקחים כל אדם עשירי, ומגיעים ל-100.

• זו עדיין שיטה הסתברותית, כי לא יודעים מראש מי יהיה העשירי
• יתרונות: פשוטה מאוד, בלי הגרלות ותוכנות, ופיזור טוב
• חסרונות: צריך רשימה מסודרת ומדויקת, ורשימות לא תמיד עדכניות: אנשים עוזבים, ויש רשומים שלא באמת שם. לפי ההרצאה, ברשימת הכיתה היו שתי סטודנטיות שבכלל לא לומדות בקורס
• הטיה: בהרצאה הובאה כדוגמה דגימה מכמה בתי ספר, שבהם בית ספר קטן מקבל פחות ייצוג מגדול. ההטיה שמוכרת בספרות בדגימה שיטתית היא אחרת: רשימה שיש בה סדר חוזר, למשל רשימה שמסודרת לפי כיתות כך שכל עשירי הוא תמיד הראשון בכיתה. אז המדגם יוצא מוטה

דגימת שכבות

השאלה: איך מבטיחים שיצאו בדיוק 50 ילדים עם ADHD ו-50 בלי?

• מה זה: מחלקים את האוכלוסייה לקבוצות לפי מאפיין, ודוגמים מתוך כל קבוצה. מתוך 2,000 ילדים, 500 מאובחנים: דוגמים מהם 50. מתוך 1,500 שלא: דוגמים 50
• יתרונות: מבטיחה ייצוג של כל תת קבוצה, ומדייקת את המחקר
• חסרונות: דורשת המון מידע מראש. לפי ההרצאה, עירייה לא תיתן רשימה של כל הילדים מחולקת לפי ADHD. אפשר אולי במחקרים על מאגרי נתונים קיימים

דגימת אשכולות

השאלה: בעיר יש 40 בתי ספר ו-8,000 ילדים, וצריך 100. איך?

• מה זה: בוחרים באקראי אשכולות, יחידות כמו בתי ספר, כיתות או גנים, ודוגמים מתוכם. אפשר לקחת מספר קבוע מכל אחד, או לפי הגודל שלו
• יתרונות: יעילה וחסכונית, במיוחד כשיש פיזור גיאוגרפי. קלה ליישום
• חסרונות: רמת דיוק נמוכה יותר, ויכולות להיות טעויות דגימה
• מתי: במחקרים גדולים מאוד. למשל, לתאר את מאפייני השינה באוכלוסייה אחרי המלחמה, אצל ילדים ומבוגרים

שכבות מול אשכולות

דגימת נוחות ודגימת מתנדבים

לפי ההרצאה, יש מקורות שמחשיבים אותן לאותו דבר, ויש שמפרידים.

למה אנשים מתנדבים? כי יש להם עניין בנושא, למשל הם עצמם עם ADHD או ההורים של ילד עם ADHD. כי משלמים להם. או, כמו סטודנטים, בשביל קרדיטים. בכיתה נאמר שצריך שמונה.

המגבלות:

• לא תמיד מייצג. המדגם מייצג את מי שיש לו מוטיבציה, רצון ללמוד על עצמו, או רצון לתרום לתחום
• סיכון להטיות. מי שעמדותיו שליליות מאוד, או חיוביות מאוד ועונה "5" על הכל, משפיע על התוצאות

אנונימיות. רוב מחקרי השאלונים, לפי ההרצאה, אנונימיים. החוקרת לא יודעת מי ענתה, ולכן גם לא יכולה לתת למישהי ציון טוב יותר בגלל ההשתתפות.

ואם מישהו ממלא כדי לחבל? שאלה מהכיתה. בהרצאה נאמר שהחוקרת בודקת שאלונים שיוצרים התפלגות בעייתית, ויכולה להחליט לא להכניס אותם, גם אם הם שליליים מאוד. כאן כדאי לדייק: מוציאים שאלון לפי כללים שנקבעו מראש, למשל דפוס תשובות לא סביר או שאלון לא שלם, ומדווחים על זה. הוצאה של תשובות רק בגלל שהעמדה בהן שלילית או חיובית מטה את התוצאות. בשאלון אנונימי אי אפשר לחזור למשתתף. במעבדה, כשהחוקרת יודעת מי הוא, אפשר לבקש ממנו להשלים מה שחסר.

דגימת כדור שלג

מה זה: כל משתתף מביא את הבא, "מאחד לשני", וכך המדגם מתגלגל וגדל.

הדוגמה מההרצאה. בתזה שלה, המרצה הייתה צריכה משתתפים מגיל 30 ומעלה. היא גייסה משפחה, שכנים, חברים, וחברות של הסבתות. בלי פרסום אחד, מפה לאוזן, הגיעה ל-80 משתתפים בקבוצות הגיל ובקריטריונים שהיא צריכה.

• יתרונות: יעילה, כי כולם ירצו לעזור לכן לסיים את סמינר המחקר. וחסכונית: בלי כסף על פרסום
• חסרונות: מוטה. המעגלים שסביבנו דומים לנו במחשבות, בהתנהגות ובתפקוד, ולכן קשה להכליל

מגבלות וגודל המדגם

כל מאמר נגמר במגבלות. הן יכולות להיות בדגימה, במשתתפים, בכלים, בכל דבר. לפי ההרצאה, בדרך כלל כותבים לפחות שלוש או ארבע. מחקר צריך צניעות: גם מי שחושב שגילה את אמריקה צריך לעצור ולשאול אם בדק את כל האנשים, ומה היה אפשר לעשות אחרת. ובמחקר הבא משתפרים.

ומחקר קטן? שאלה מהכיתה. אפשרי, ותלוי בשאלה, בכלים ובמטרה:

• תיאור מקרה (case study): שניים או שלושה אנשים
• MRI הוא מכשיר יקר, וכל נבדק עולה הרבה כסף. לכן מחקרי MRI הם בדרך כלל עם 20 או 30 משתתפים, ולא עם 300

התרגיל בזוגות

במודל יש שבעה מאמרים, וכל אחד מתאים לשיטת דגימה אחרת. כל מאמר קיבלו שני זוגות. מה כותבים:

1. שם המאמר. העתקה, בלי ביבליוגרפיה
2. מה המטרה של המחקר
3. מי השתתף: מי האוכלוסייה, איך גויסו ואיך נבחרו
4. איזו משבע השיטות התאימה למחקר, ולמה
5. מה היתרון של השיטה הזו למחקר הזה, לדעתכן

לא צריך לקרוא את כל המאמר: השם, המטרה, שנמצאת בדרך כלל בתקציר, וישר לפרק השיטה.

מה עלה בסיכום. זה היה מבלבל, כי לפעמים נראה שכמה שיטות מתאימות. לפי ההרצאה, לא בכל מאמר כתוב במפורש "עשינו דגימת כדור שלג", וצריך להבין מבין השורות. זה חלק מהקריאה הביקורתית: אם גייסו את המשתתפים בצורה חובבנית, או בצורה שלא מתאימה לשאלת המחקר, אי אפשר לסמוך על המחקר. לא אוכל לומר שטיפול באנשים אחרי אירוע מוחי יעיל כמו שכתוב במאמר.

• התרגיל לא בציון. מספיק שאחת מכל זוג מעלה למודל
• המרצה תאחד את כל התשובות ל-PDF אחד במודל, עם שבע הדוגמאות
• לפי ההרצאה, במבחן יכולה להופיע שאלה כמו: מחקר כזה וכזה גייס כך וכך, איזו שיטת דגימה זו?

בדיקה עצמית

1. מה ההבדל בין אוכלוסיית יעד, מסגרת דגימה ומדגם? הדגימו על המחקר של בני 65 ומעלה.
2. למה ילד עם ADHD וגם סרבול מוטורי עלול לא להיכנס למחקר על התארגנות בוקר?
3. מה ההבדל בין דגימת שכבות לדגימת אשכולות?
4. למה קשה להכליל ממדגם כדור שלג?
5. בחירה אקראית מרשימה, או פרסום ברשתות: באיזו לכל אחד יש סיכוי ידוע להיבחר?

תשובות.

1: האוכלוסייה היא כל בני 65 ומעלה בישראל, שעליהם רוצים להסיק. מסגרת הדגימה היא המקומות שבהם אפשר למצוא אותם: קופות חולים, מרכזי יום, מקומות עבודה. המדגם הוא 100 האנשים שבאמת נבדקים.

2: כי לקושי בהתארגנות הבוקר יש גם צד מוטורי, ואז לא נדע אם הקושי בא מה-ADHD או מהסרבול. זה קריטריון הוצאה, ואם מקבלים ילדים כאלה, מדווחים על זה.

3: בשכבות מחלקים לפי מאפיין, כמו אבחנה או מגדר, ודוגמים מכל קבוצה. באשכולות בוחרים באקראי יחידות, כמו בתי ספר, ודוגמים רק מהן.

4: כי האנשים שסביבנו דומים לנו במחשבות, בהתנהגות ובתפקוד. המדגם מייצג את המעגל של החוקרת, ולא את האוכלוסייה.

5: בבחירה האקראית. בפרסום משתתף רק מי שראה את ההודעה ורצה להשתתף.

מחקר מדעי וידע מבוסס ראיות

למה מרפאה בעיסוק צריכה את זה

• בקליניקה: מגיע מטופל עם אבחנה שלא למדתם. חוקרים: אוספים מידע, ובודקים כמה הוא אמין, כמה הוא עוזר, ומה המגבלות שלו
• בכל קורס: רוב החומר המקצועי מבוסס על מאמרים ועל מחקרים
• השאלה שמאחורי הכל: איך אני יודעת שמה שאני עושה באמת עוזר?

ידע מבוסס ראיות הוא ידע שיש לו הוכחות מדעיות. לפני טיפול בודקים איזה מחקר נעשה עליו, ולמי הוא עזר.

שלוש דרכים לדעת

את הניסיון והערכים שלנו מביאים גם לעבודה, ואי אפשר להתעלם מהם. מה שצריך הוא שילוב של ניסיון עם ראייה מחקרית.

מחקר הוא תהליך שיטתי

1. מתחיל בסקרנות, או בשאלה קלינית מהשטח
2. מתוכנן: שאלה, השערות, סקירת ספרות, משתתפים, כלים
3. אוספים נתונים, ומנתחים
4. מפרסמים. לפי ההרצאה, מחקר שלא פורסם כאילו לא נעשה
5. עונה על פער: בעיה, תופעה או מושג שלא ידוע עליהם מספיק

כל זה לוקח זמן. בדוגמה מהרצאה 2: שנתיים של איסוף נתונים, ועוד כמעט שנה וחצי עד הפרסום. לכן מחפשים מאמרים מהעשור האחרון.

צניעות: המגבלות

כל מחקר כותב בסוף מה לא היה מספיק טוב: מעט משתתפים, כלי לא רגיש, דגימה שלא מייצגת. ומשם, המלצות למחקרי המשך.

איפה זה תופס אתכם

• "פורסם" אינו "נכון לכולם". מתחשבים בממצאים, ולא מיישמים אותם כמו שהם
• מאמר שהציע כלי בינה מלאכותית אינו הוכחה שהמאמר קיים. בודקים קישור, כותבים, שנה וכתב עת
• קשר אינו סיבה. גם כשהקשר נראה מובן מאליו, יכולים להיות גורמים נוספים

בדיקה עצמית

1. מה ההבדל בין ניסיון אישי למחקר מדעי?
2. למה מחקר מדעי נקרא תהליך שיטתי?
3. למה כל מאמר כולל מגבלות?

תשובות.

1: ניסיון אישי הוא מה שקרה לי, ולא בהכרח נכון לאחרים. מחקר משווה באופן שיטתי בין אנשים.

2: כי יש לו סדר ותכנון: שאלה, השערות, סקירת ספרות, החלטה על משתתפים וכלים, ורק אז איסוף נתונים.

3: כי שום מחקר לא מושלם ולא נכון לכל אדם. המגבלות אומרות לקורא עד כמה אפשר להכליל, ולחוקר הבא מה לשפר.

מבנה מאמר, ואיך מוצאים אחד

החלקים, ומה מחפשים בכל אחד

לא כל מאמר כותב הכל במפורש. לפי ההרצאות, זה תלוי בכתב העת. השערות, משתנים ושיטת דגימה צריך לפעמים להסיק מבין השורות.

מאמר מחקר מול סקירה שיטתית

איך מוצאים מאמר

אחרי שמצאתם: קוראים רק כותרת ותקציר, ומחליטים אם המאמר מתאים.

כמה עדכני? בדרך כלל מהעשור האחרון. מאמר שמתפרסם היום התחיל, לפי ההרצאה, לפני שנתיים עד חמש שנים.

איפה זה תופס אתכם

• המגבלות נמצאות בדיון, ולא בשיטה. השיטה מתארת מה עשו, והדיון מה זה אומר ומה היה חסר
• המשתתפים נמצאים בשיטה, ולא בתוצאות
• תקציר אינו מבוא. התקציר מסכם את כל המאמר, והמבוא סוקר מחקרים קודמים
• כלי שמציע מאמר עלול להמציא אותו. בלי קישור שעובד, אין מאמר

בדיקה עצמית

1. באיזה חלק תמצאו איך גויסו המשתתפים?
2. למה סקירה שיטתית לא התאימה לתרגיל?
3. מה בודקים כשכלי בינה מלאכותית מציע מאמר?

תשובות.

1: בפרק השיטה.

2: כי היא סוקרת הרבה מחקרים, ולא מתארת מחקר אחד עם משתתפים, משתנים וכלים.

3: שיש כותרת, מחברים, שנה וכתב עת, ושהקישור מוביל למאמר אמיתי. ואז קוראים את התקציר.

סוגי מחקר

שני צירים, לא אחד

אלה שתי שאלות נפרדות על אותו מחקר:

• מה המחקר עושה? מגשש, מתאר, או בודק התערבות
• איך הוא אוסף מידע? בשיחה, איכותני, או במדידה, כמותני

גישוש, תיאורי, ניסוי

איך מזהים ניסוי: החוקר משנה משהו. ההתערבות, ההוראות, התוכנית. אם הוא רק מודד, גם הרבה וגם לאורך זמן, זה לא ניסוי.

איכותני מול כמותני

בטבלה אחת: הדוגמאות מהקורס

איפה זה תופס אתכם

• שתי קבוצות אינן תמיד ניסוי. השוואה בין ילדים עם ADHD לילדים בלי היא השוואה בין קבוצות קיימות. ניסוי דורש שהחוקר ייתן משהו לקבוצה אחת
• שאלונים בלבד כמעט אף פעם אינם ניסוי, אלא אם נותנים אותם לפני התערבות ואחריה, כמו בתחילת קורס ובסופו
• "הרבה משתתפים" אינו "כמותני". לפי ההרצאה, במחקר איכותני יש בדרך כלל מעט משתתפים, אבל מה שקובע הוא איך אוספים את המידע ומה עושים איתו

בדיקה עצמית

1. "איך הורים לילדי גן מתארים עצמאות תפקודית?" איזה מחקר זה?
2. "האם הוראות בסרטון, לעומת הוראות מילוליות, משפרות את הדיוק במשימה חדשה?"
3. מה הופך מחקר לאיכותני?

תשובות.

1: גישוש, כי כמעט אין על הנושא ספרות. הניסוח, "איך הורים מתארים", מתאים גם למחקר איכותני, אבל בהרצאה לא נאמר איך ייאסף המידע.

2: ניסוי: שתי קבוצות, וכל אחת מקבלת הוראות אחרות.

3: שהמטרה היא להבין חוויות ומשמעויות מנקודת המבט של האנשים, בשיחה, והתוצר הוא תמות ולא מספרים.

מטרה, שאלה והשערה

משאלה סקרנית לשאלת מחקר

שאלת מחקר היא שאלה שאפשר לבדוק ולמדוד, מנוסחת ברורה, וממוקדת.

המשפך

אותו מחקר, בשלוש צורות (מהתרגול בהרצאה 2):

• מטרה: לבחון את הקשר בין משך השינה בלילה לבין הישגים לימודיים בקרב סטודנטים
• שאלה: האם יש קשר בין משך השינה בלילה לבין הישגים לימודיים?
• השערה: סטודנטים שישנים לפחות שבע שעות ישיגו ציונים גבוהים יותר מסטודנטים שישנים פחות מחמש

מתי ההשערה

אחרי המטרה והשאלה, ואחרי שהתחילה סקירת הספרות. לפני איסוף הנתונים. התוצאות של המחקר הן התשובה להשערות.

זיקתית מול סיבתית

איפה זה תופס אתכם

• "ככל ש... כך..." לא אומר "בגלל". גם כשהקשר נראה מובן מאליו, כמו בין דרישות חברתיות בבית הספר לבין התפקוד של מתבגרים עם קשיים, אולי יש גורמים נוספים
• השערה בלי בסיס אינה השערה. אי אפשר לשער הבדלים בין בנים לבנות במשימה, אם אין לזה שום רקע בספרות
• במאמר לא תמיד כתוב "ההשערה היא". לפעמים מסיקים אותה מתוך המבוא או מהשיטה

בדיקה עצמית

1. "האם השתתפות בתוכנית הליכה יומית מובילה לשיפור במצב הרוח בקרב מבוגרים?" מטרה, שאלה או השערה?
2. מה חסר ב"האם ילד מסוגל להתאפק?" כדי שתהיה שאלת מחקר?
3. נסחו את "ככל שאדם ישן יותר, כך הוא פחות עייף" כהשערה סיבתית.

תשובות.

1: שאלה. היא נגמרת בסימן שאלה, ושואלת מה בודקים ואצל מי.

2: מה בדיוק בודקים ואיך. בהרצאה 2 שאלת המחקר הייתה על השפעת משך ההמתנה לתגמול, ועל הסחת דעת, במבחן המרשמלו.

3: למשל: "הארכת שעות השינה תוביל לירידה ברמת העייפות". כדי לבדוק אותה צריך ניסוי, שבו החוקר משנה את משך השינה.

משתנים וכלי מחקר

שני המשתנים

מי קובע? החוקר, ומערך המחקר. אותו משתנה יכול להיות תלוי במחקר אחד ובלתי תלוי במחקר אחר.

כל הדוגמאות מהקורס

טריק לזיהוי

קחו את ההשערה, ומצאו את המשפט "X משפיע על Y", או "ככל ש-X, כך Y".

• X הוא הבלתי תלוי
• Y הוא התלוי

"מבוגרים שישתתפו בתוכנית הליכה ידווחו על שיפור במצב הרוח": ההשתתפות בתוכנית היא הבלתי תלוי, ומצב הרוח הוא התלוי.

כלי המחקר

הכלי נועד למדוד את המשתנים. במאמר מפורט מה הוא מודד, מה המטרה שלו, איך מקודדים אותו ואילו משתנים הוא נותן.

איפה זה תופס אתכם

• מה שמודדים הוא התלוי, גם כשזה נשמע כמו "הסיבה". בשינה ועייפות מודדים גם את השינה וגם את העייפות, אבל מה שרוצים להסביר הוא העייפות
• "לפני ואחרי" הוא משתנה בלתי תלוי. בתוכנית "שמיים כחולים" ההשוואה היא בין המודעות הרגשית לפני ההתערבות לבין אחריה
• במאמר לא כתוב תמיד "המשתנה התלוי". מסיקים מתוך ההשערה ומתוך הכלים

בדיקה עצמית

1. במחקר על פאזלים מדדו זמן תכנון ומספר טעויות. מה הבלתי תלוי?
2. "ילדים שישתמשו בהסחת דעת ימתינו זמן רב יותר". מה התלוי?
3. למה בכל מאמר מפרטים את הכלים?

תשובות.

1: איך הוצג הפאזל, פיזי או במחשב. לפי ההרצאה נבדק גם מספר החלקים, 30 או 60.

2: זמן ההמתנה.

3: כי הכלי הוא מה שמודד את המשתנים. בלי לדעת מה הוא מודד ואיך, אי אפשר להעריך את התוצאות.

אוכלוסייה, מדגם ומי משתתף

מהכלל אל הפרט

מה מתארים במאמר

בפרק השיטה כותבים על המשתתפים: כמה, גברים ונשים, טווח גילים, ובמבוגרים גם השכלה, הכנסה ובעיות בריאות. בלי זה אי אפשר לדעת על מי מותר להכליל.

דוגמה מהרצאה 2: לפי ההרצאה, 336 סטודנטים מאוניברסיטאות בישראל, 180 נשים ו-156 גברים, בני 18 עד 30.

מי נכנס ומי לא

שלב ההתאמה. אנשים לא תמיד יודעים שיש להם קושי. לכן לפעמים נותנים שאלון או אבחון קצר לפני המחקר, ומי שבטווח ממשיך.

גיוס

דרכים: רשתות חברתיות, מערכת הקרדיטים של האוניברסיטה, מפה לאוזן, חברות סקרים, או גוף רשמי, כמו משרד החינוך במחקר על המחוננים.

למה מדווחים איך גייסו: כדי שאפשר יהיה לסמוך על המחקר. דרך הגיוס קובעת מי נכנס. מדווחים גם מי לא השלים: גייסו 300 ודיווחו על 280? צריך להסביר.

כמה משתתפים

איפה זה תופס אתכם

• "הכללה" היא שתי מילים. קריטריוני הכללה הם מי נכנס למחקר. הכללה של תוצאות היא האם מותר להחיל אותן על כל האוכלוסייה. אלה דברים שונים
• מסגרת הדגימה אינה המדגם. המסגרת היא מאיפה בוחרים, והמדגם הוא מי שנבחר
• ייצוגי אינו תמיד "חצי חצי". אם באוכלוסייה יש יותר בנים מאובחנים עם ADHD, גם מדגם מייצג יכלול יותר בנים
• הוצאה אינה שיפוט של האדם. היא שומרת על כך שבודקים את מה שרוצים לבדוק

בדיקה עצמית

1. מה מסגרת הדגימה במחקר על ילדים בני 8 עד 12?
2. למה לכתוב בדיוק מה זה "גיל 12"?
3. מה ההבדל בין קריטריוני הכללה לבין הכללה של התוצאות?

תשובות.

1: המקומות והרשימות שאפשר לבחור מהם ילדים: רשימות תלמידים בבתי ספר, גנים, מרפאות ומרכזים טיפוליים.

2: כי צריך להחליט אם ילד בן 12 וחודש נכנס או לא. בלי הגדרה מדויקת, המדגם לא עקבי.

3: קריטריוני הכללה קובעים מי נכנס למחקר. הכללה של התוצאות היא השאלה אם מה שנמצא נכון גם לכל האוכלוסייה.

שיטות דגימה

שתי משפחות

• הסתברותית: בחירה אקראית, ולכולם יש סיכוי שווה להיבחר. צריך רשימה או מסגרת מסודרת
• לא הסתברותית: בלי אקראיות. משתתף מי שזמין, מי שרוצה, או מי שהגיעו אליו

לפי ההרצאה, ככל שהדגימה מתוכננת יותר, היא נוטה להיות הסתברותית. רוב המחקרים בריפוי בעיסוק משתמשים בנוחות ובמתנדבים.

השיטות ההסתברותיות

השיטות הלא הסתברותיות

איך מזהים, בשאלה אחת

איפה זה תופס אתכם

• שכבות מול אשכולות. בשכבות דוגמים מכל קבוצה, והקבוצות מוגדרות לפי מאפיין של האנשים. באשכולות דוגמים רק מחלק מהיחידות, והן מקומות או מוסדות
• הגרלה לא מבטיחה חצי חצי. אם צריך בדיוק 50 ו-50, זו דגימת שכבות
• תשלום לא הופך מתנדב ללא מתנדב. מי שמקבל כסף או קרדיטים עדיין בא מרצונו
• לא תמיד כתוב במאמר. לפי ההרצאה, לפעמים מבינים את שיטת הדגימה רק מתיאור הגיוס בפרק השיטה

בדיקה עצמית

1. מתוך 1,000 מבוגרים במרשם, בחרו באקראי את הראשון ואז כל עשירי. איזו שיטה?
2. חוקרת שלחה שאלון לחברים, והם העבירו לחברים שלהם. איזו שיטה, ומה הבעיה?
3. למה דגימת שכבות קשה ליישום במחקר על ילדים עם ADHD?

תשובות.

1: דגימה שיטתית. היא הסתברותית, כי נקודת ההתחלה אקראית.

2: כדור שלג. המדגם דומה למעגל של החוקרת, וקשה להכליל ממנו.

3: כי צריך לדעת מראש מי מאובחן ומי לא בכל האוכלוסייה. לפי ההרצאה, עירייה לא תיתן רשימה כזו.

אתיקה ושקיפות במחקר

אין מחקר בלי אישור

כל מחקר עובר ועדת אתיקה לפני שמתחילים. אי אפשר סתם לאסוף נתונים מאנשים, וגם לא לבקש ממנהלת בית ספר את רשימת התלמידים.

מה הוועדה בודקת

אנונימיות

ברוב מחקרי השאלונים המשתתפים אנונימיים. החוקרת לא יודעת מי ענה, ולכן לא יכולה להעדיף או להעניש מישהו. המחיר: אי אפשר לחזור למשתתף אם משהו חסר. במעבדה, כשהחוקרת יודעת מי הגיע, אפשר.

שקיפות

מחקר שאפשר לסמוך עליו מדווח על הכל:

• איך גויסו המשתתפים, ומה הם קיבלו. גם ההפתעה הקטנה שילד בוחר בסוף המפגש
• איך תורגם שאלון, ושנעשה תרגום חוזר
• כמה גויסו, וכמה נכנסו לניתוח. אם 300 גויסו ו-280 דווחו, מה קרה לעשרים?
• למה הוצא שאלון מהנתונים, ולפי איזה כלל

איפה זה תופס אתכם

• מרצון אינו תמיד מרצון. כשיש פער מעמד, כמו בין מרצה לסטודנטיות, גם הצעה "נחמדה" יכולה להיות כפייה
• מוציאים נתונים לפי כלל, לא לפי התוצאה. שאלון שנראה לא סביר מוציאים לפי כללים שנקבעו מראש. הוצאה של תשובות רק כי הן שליליות מאוד מטה את התוצאות
• אתיקה היא לא רק טפסים. היא חלק ממה שהופך מחקר לאמין

בדיקה עצמית

1. איזה אישור צריך למחקר בקופת חולים, ואיזה למחקר דרך משרד החינוך?
2. למה תגמול גבוה מדי הוא בעיה?
3. מה היתרון ומה החיסרון של שאלון אנונימי?

תשובות.

1: בקופת חולים, אישור הלסינקי. דרך משרד החינוך, אישור המדען הראשי של המשרד.

2: כי הוא "קונה" את המשתתפים. ההשתתפות כבר לא בחירה חופשית, וועדת האתיקה בודקת שהתגמול ריאלי.

3: יתרון: החוקרת לא יודעת מי ענה, ולכן לא יכולה להשפיע עליו. חיסרון: אי אפשר לחזור אליו אם משהו חסר.

דוגמאות מהקורס

אלה לא תרגילים של הקורס. המחקרים הוזכרו בהרצאות, והפירוק למושגים נכתב כאן.

1. מצלמים במוזיאון

מה קורה: משתתפים מסיירים במוזיאון. חלקם מתבקשים לצלם, וחלקם לא. בסוף בודקים מה הם זוכרים.

הרצאות: 1, 2.

מה לשים לב: מחקר אחר מצא שמי שמצלם נהנה יותר. הם לא סותרים: אחד מדד זיכרון והשני הנאה.

2. המרשמלו

מה קורה: ילד מקבל מרשמלו, ונאמר לו שאם יחכה, יקבל אותו.

הרצאות: 2.

מה לשים לב: הסחת דעת משפיעה אחרת על כל ילד. צעצוע שאחד מתלהב ממנו, לאחר לא מעניין.

3. ילדים עם ADHD והתארגנות הבוקר

מה קורה: רוצים לדעת אם ילדים עם ADHD צריכים יותר עזרה בבוקר מילדים בלי.

הרצאות: 2, 3.

מה לשים לב: ילד עם ADHD וגם סרבול מוטורי מבלבל את מה שבודקים, כי בבוקר יש גם צד מוטורי.

4. פאזל ביד ופאזל במחשב

מה קורה: משתתפים מרכיבים פאזלים של 30 ו-60 חלקים, פיזיים ובמחשב.

הרצאות: 2, 3.

מה לשים לב: לפי ההרצאה, זמן התכנון היה ארוך יותר בפאזל הפיזי. המחקר עוד לא פורסם.

5. ילדים מחוננים

מה קורה: משווים השתתפות בפעילויות יומיומיות בין ילדים מחוננים ללא מחוננים.

הרצאות: 2.

מה לשים לב: שתי הקבוצות גויסו בדרכים שונות: הטיפוסיים ברשתות, והמחוננים דרך המשרד. גם את זה מדווחים.

6. בני 65 ומעלה וטלפון חכם

מה קורה: בודקים אם יש קשר בין תפקודים קוגניטיביים לבין עצמאות בשימוש בטלפון חכם.

הרצאות: 3.

מה לשים לב: דרך גיוס שמגיעה רק למי שכבר משתמש בטלפון חכם מדירה בדיוק את מי שהמחקר צריך.

דף עזר

דעה, ניסיון ומחקר

שאלת מחקר: אפשר למדוד, ברורה, ממוקדת.

החלקים של מאמר

סוגי מחקר

מטרה, שאלה, השערה

משתנים

מהאוכלוסייה למדגם

שיטות דגימה

אתיקה

מילון מונחים

סיכום למבחן

הרצאה 1 — מסקרנות לשאלת מחקר, ומה יש במאמר

• ידע מבוסס ראיות: ידע שיש לו הוכחות מדעיות. מחקר מדעי הוא תהליך שיטתי ומתוכנן, ולא דעה אישית או ניסיון אישי
• שאלת מחקר: אפשר לבדוק ולמדוד אותה, היא מנוסחת ברורה, והיא ממוקדת. "האם צילום גורם לאנשים להיות מאושרים?" גדולה מדי
• החלקים של מאמר: כותרת, תקציר, מילות מפתח, מבוא וסקירת ספרות, שיטה (משתתפים, כלים, מהלך), תוצאות, דיון ורשימה ביבליוגרפית
• מגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך נמצאות בדיון. המשתתפים נמצאים בשיטה
• מאמר שהציע כלי בינה מלאכותית בודקים לפי קישור, כי הכלי עלול להמציא מאמר

הרצאה 2 — סוגי מחקר, השערות ומשתנים

• מחקר גישוש: תופעה שכמעט לא ידוע עליה. מחקר תיאורי: מתאר שכיחות ומאפיינים. מחקר ניסוי: התערבות, ובודקים שינוי
• מחקר איכותני מבין חוויות ומשמעויות, בראיונות ובקבוצות מיקוד, ומציג תמות. מחקר כמותני מודד, ורוב המחקרים כאלה
• מטרה, שאלה והשערה: משפך מהכללי לספציפי. השערה מנסחים אחרי סקירת הספרות ולפני איסוף הנתונים
• השערה זיקתית מול השערה סיבתית: "ככל ש... כך..." אומר קשר, ולא סיבה
• משתנה תלוי: מה שמודדים. משתנה בלתי תלוי: מה שמשנים, או משווים לפיו

הרצאה 3 — אוכלוסייה, מדגם ושיטות דגימה

• אוכלוסיית יעד: על מי מסיקים. מסגרת דגימה: מאיפה בוחרים. מדגם: מי נבדק. ייצוגיות: כמה המדגם דומה לאוכלוסייה
• קריטריוני הכללה: מי נכנס. קריטריוני הוצאה: מי ישבש את התוצאות
• דגימה הסתברותית: אקראית פשוטה, שיטתית, שכבות, אשכולות. דגימה לא הסתברותית: נוחות, מתנדבים, כדור שלג
• דגימת שכבות מול דגימת אשכולות: בשכבות דוגמים מכל קבוצה, לפי מאפיין. באשכולות מגרילים יחידות, כמו בתי ספר, ודוגמים רק מהן
• דגימת כדור שלג חסכונית אבל מוטה, כי המעגלים שלנו דומים לנו

מה חוזר לאורך הקורס

1. מהכללי אל הממוקד: מסקרנות לשאלת מחקר, ממטרה להשערה, ומאוכלוסייה למדגם. בכל שלב מצמצמים למשהו שאפשר למדוד
2. צניעות: לכל מחקר יש מגבלות: מדגם קטן, מתנדבים, וקשר שאינו סיבה. מתחשבים בממצאים, ולא מיישמים אותם כמו שהם
3. שקיפות: מחקר אמין מדווח איך גייס, מי לא השלים, מה התגמול ואיזה אישור אתיקה קיבל. הקריאה הביקורתית בודקת בדיוק את זה