הרצאה 1 · 19.10
מסקרנות לשאלת מחקר, ומה יש במאמר
הרצאת פתיחה, 92 דקות. על מה הקורס ומה נדרש בו, דעה וניסיון מול מחקר מדעי, מה הופך שאלה לשאלת מחקר, הדוגמה של צילום בטיול, החלקים של מאמר מחקר, ואיך מוצאים מאמר.
בעמוד
- על הקורס
- מסקרנות לשאלה
- הדוגמה: צילום בטיול
- דעה, ניסיון ומחקר
- מחקר מדעי: תהליך שיטתי
- מה הופך שאלה לשאלת מחקר
- לפני שמתחילים מחקר
- איך נראה מאמר
- ועוד 3
מפת ההרצאה 17 חלקים
| זמן בהקלטה | מה קורה שם |
|---|---|
| 0:01 | פתיחה והיכרות עם המרצה |
| 0:12 | למה ריפוי בעיסוק צריך שיטות מחקר, גם בקליניקה |
| 0:15 | מה נלמד בסמסטר: ידע מבוסס ראיות, סוגי מחקר, כלים, מהימנות ותוקף |
| 0:18 | מה ההבדל מהקורס בקריאה מדעית |
| 0:19 | מבנה הסמסטר, הדרישות והציון |
| 0:25 | התנסות בזוגות: תחום עניין ושתי שאלות |
| 0:35 | שיתוף בכיתה |
| 0:58 | הדוגמה של המרצה: צילום בטיול, זיכרון והנאה |
| 1:00 | שני מחקרים: מוזיאון (2014) ותשעה ניסויים על הנאה (2016) |
| 1:03 | דעה אישית, ניסיון אישי ומחקר מדעי |
| 1:05 | מחקר מדעי הוא תהליך שיטתי ומתוכנן |
| 1:07 | מה הופך שאלה לשאלת מחקר |
| 1:09 | מה צריך להחליט לפני מחקר, ומה יהיה במאמר |
| 1:13 | איך נראה מאמר: מהכותרת ועד הרשימה הביבליוגרפית |
| 1:20 | איך מוצאים מאמר: גוגל סקולר, או בינה מלאכותית עם קישור |
| 1:24 | המטלה לשבוע הבא |
| 1:26 | סיום |
ההרצאה נקלטה כולה. בזמן העבודה בזוגות והשיתוף בכיתה (0:28 עד 0:58) הקול ברובו לא ברור, והסבב כלל שמות, ולכן הוא מסוכם כאן רק בקצרה. השקופיות הוצגו על המסך, ומה שהיה כתוב בהן ולא נאמר בקול לא נשמע בהקלטה.
על הקורס
- המטרה היא לא להפוך לחוקרות. לפי ההרצאה, להיות חוקר לוקח שנים. הקורס נותן מיומנויות בסיס: לקרוא מאמר, להבין מה כתוב בו, לקרוא אותו בעין ביקורתית, ולהבין איך עושים מחקר ואילו סוגי מחקר יש
- מחקר אמיתי יגיע בשנה ג', בסמינר מחקר: שם מתכננים ומבצעים מחקר, כולל איסוף נתונים
- מחקר בקליניקה. מגיע מטופל עם אבחנה שלא למדתם. מה עושים? חוקרים: אוספים מידע על האבחנה, על מה שעוזר לאנשים איתה, ועל האדם עצמו. ואז בודקים את המידע: כמה הוא אמין, כמה הוא עוזר, ומה המגבלות שלו
לכן יש בקורס שני ערוצים: מחקר לשם מחקר, ופיתוח חשיבה: לשאול שאלות, להיות ביקורתיות, ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו.
מה נלמד בסמסטר
- איך הופכים שאלות יומיומיות, ואחר כך מקצועיות, לידע מבוסס ראיות: ידע שיש לו הוכחות מדעיות. למשל, לפני שמתחילים טיפול תרופתי בודקים איזה מחקר נעשה עליו, ולמי הוא עזר: למבוגרים, לילדים, לנשים, לגברים
- סוגי מחקר, מערכי מחקר, אוכלוסיות מחקר, כלי מדידה ואיסוף נתונים
- מהימנות ותוקף: איך יודעים שהכלים והתוצאות של מחקר אמינים. המושגים יוסברו בהמשך הקורס
- קריאה ביקורתית, עם דוגמאות מריפוי בעיסוק
- שימוש מושכל בבינה מלאכותית. לפי ההרצאה, היא "ממציאה לנו גם מחקרים", ולכן צריך לדעת לבדוק
ההבדל מהקורס בקריאה מדעית
| קריאה מדעית | שיטות מחקר |
|---|---|
| איך קוראים מאמר | המחקר עצמו: איך עושים מחקר |
| כתיבת רשימה ביבליוגרפית וציטוט מאמרים | סוגי מחקרים וניסויים |
| מחקר איכותני ומחקר כמותני |
בהתחלה תהיה חפיפה קטנה, ואחר כך כל קורס הולך לכיוון שלו.
מבנה הסמסטר והציון
| מה | לפי ההרצאה |
|---|---|
| מפגשים | 11 בסמסטר, במקום 12, בגלל יום הבחירות |
| שלושת המפגשים האחרונים | בזום, ביום ראשון |
| המפגש השלישי | בלי הרצאה: תרגיל עצמאי, שמגישים בסוף המפגש. אפשר לעשות אותו בכל מקום |
| נוכחות | חובה, לפי תקנון האוניברסיטה. זה קורס פרונטלי, ולא מעשי |
| תרגילים | 20 אחוז מהציון |
| מבחן | 80 אחוז מהציון. אמריקאי: שאלה וארבע תשובות |
| הקלטות | ההרצאות מוקלטות ועולות למודל. המצגת עולה בדרך כלל יום לפני |
ההתנסויות בכיתה הן חלק מהחומר, ולפי ההרצאה הן יופיעו גם במבחן. כרגע אין חומרי קריאה. אם יהיו, הם יישלחו מראש.
מסקרנות לשאלה
ההתנסות: בזוגות, כל אחת בוחרת תחום עניין, מספרת למה הוא מעניין אותה, ומנסחת שתי שאלות שהיא רוצה לדעת עליו. את השאלות שומרים, כי מהן ימשיכו.
בכיתה עלו טיולים, מוזיקה, אוכל ותזונה, ספורט, בעלי חיים, חלל, אומנות ופסיכולוגיה. על אחד הנושאים, גוף ונפש, המרצה העירה שהוא רלוונטי אבל גדול מאוד, וצריך למקד אותו. נחזור לזה בהמשך.
הדוגמה: צילום בטיול
התחום שהמרצה בחרה: צילום תמונות בטיול. שתי השאלות שלה:
- האם צילום במהלך טיול משפיע על היכולת לזכור את החוויה?
- האם צילום במהלך טיול משפיע על ההנאה?
היא חיפשה במאגרי המידע. מאמר בדיוק על טיולים לא נמצא, אבל נמצאו שני מחקרים קרובים:
| המחקר על המוזיאון (2014) | המחקר על הנאה (2016) | |
|---|---|---|
| מה עשו | משתתפים סיירו במוזיאון. חלקם התבקשו לצלם, וחלקם לא. בסוף בדקו מה הם זוכרים מהמוצגים | תשעה ניסויים, שבדקו איך צילום במהלך חוויה משפיע על ההנאה ממנה |
| מה מצאו | מי שצילם זכר פחות טוב את המוצגים ואת המיקום שלהם, בהשוואה למי שלא צילם | מי שצילם דיווח על הנאה גבוהה יותר ממי שלא צילם |
| הסבר אפשרי | מי שעסוק בצילום פחות מסתכל על הפרטים | כדי לדעת למה, צריך לקרוא את המאמר לעומק |
המחקר על המוזיאון הוא, לפי ההרצאה, מחקר קלאסי של השוואה בין שתי קבוצות: אחת עושה משהו, והשנייה לא.
כמה עדכני זה? בדרך כלל מאמר עדכני הוא מהעשור האחרון. שני המאמרים האלה, לפי ההרצאה, על הגבול.
ומשם, עוד שאלות. מאמר אחד פותח המון שאלות חדשות: האם בדקו את רמת הזיכרון הבסיסית של המשתתפים לפני הניסוי? מה עושים עם התמונות אחר כך, ואם מסתכלים באלבום, האם זה עוזר לזכור או ליהנות? לפי ההרצאה, אפשר לעשות דוקטורט שלם רק על צילום וחוויה.
דעה, ניסיון ומחקר
| מה זה | בדוגמה של הצילום | |
|---|---|---|
| דעה אישית | מה שאני חושבת באופן כללי על העולם | "אני חושבת שצילום עוזר לזכור" |
| ניסיון אישי | מה שקרה לי | "בטיול האחרון צילמתי הרבה, שמתי באלבום, וכשחזרתי למקום זכרתי בדיוק איפה כל דבר" |
| מחקר מדעי | השוואה שיטתית בין אנשים, ומה נמצא בה | "השווינו בין מי שצילם למי שלא, ומצאנו כך וכך" |
- ניסיון אישי לא מספיק. לפי הדוגמה מההרצאה: המבורגר שמנוני עושה לי טוב בבטן, ולמישהו אחר הוא גורם לקלקול קיבה. כדי לדעת למה תרופה עובדת או איך תזונה משפיעה, צריך מחקר
- גם מחקר לא נכון לכולם. מה שנמצא במחקר לא בהכרח מתאים לכל אדם. לכן לכל מחקר יש מגבלות
- אי אפשר להתעלם ממי שאנחנו. את הערכים והניסיון שלנו, מהצבא, מהשירות הלאומי, מהתנדבות, אנחנו מביאים גם לעבודה הטיפולית. מה שצריך הוא שילוב: דעה וניסיון, יחד עם ראייה מחקרית
מחקר מדעי: תהליך שיטתי
מחקר מדעי הוא תהליך שיטתי: יש לו סדר. שואלים שאלות ואוספים נתונים.
- הוא מתחיל בסקרנות, או בשאלה קלינית. למשל: יש לי מטופל עם הפרעת קשב וריכוז, ואני רוצה לדעת איך הוא לומד טוב יותר, אילו כלים ואסטרטגיות הוא צריך. השאלה באה "מהשטח", ובמחקר בודקים אותה
- הוא מתוכנן. לא "ניקח שלושה אנשים, ניתן להם משהו ונכתוב מאמר". חושבים על השאלה, משערים השערות, עושים סקירת ספרות של מחקרים דומים ובודקים מה הם מצאו, ומחליטים מי האוכלוסייה ומי המשתתפים
מה הופך שאלה לשאלת מחקר
| מאפיין | מה זה אומר |
|---|---|
| אפשר לבדוק אותה | אפשר למדוד את מה שהיא שואלת. זה לא חייב להיות חפץ, אבל זה חייב להיות משהו מדיד |
| מנוסחת ברורה | ברור מה בדיוק שואלים |
| ממוקדת | עוסקת בנושא ספציפי. שאלה גדולה מדי לא תוביל לשום מקום |
מושגים כמו גוף או נפש גדולים מדי. צריך לפרק אותם למושגים שאפשר למדוד.
הדוגמה מההרצאה, צעד אחרי צעד:
| השאלה | מה הבעיה |
|---|---|
| האם צילום זה דבר טוב? | גדולה מדי |
| האם צילום גורם לאנשים להיות מאושרים? | עדיין גדולה. איך מודדים אושר? |
| האם צילום במהלך ביקור במוזיאון, או בטיול בשביל ישראל, משפיע על זכירת המוצגים או המסלול? | שאלת מחקר. יש מקום, ויש משתנים שאפשר למדוד |
ואיך מודדים? לוקחים 20 מוצגים מהמוזיאון, מצלמים אותם והופכים לכרטיסיות. כשאנשים יוצאים מהמוזיאון, שואלים אותם אילו מהם הם זוכרים.
לפני שמתחילים מחקר
כל ההחלטות האלה יופיעו אחר כך במאמר:
| ההחלטה | השאלה |
|---|---|
| מה כבר ידוע | מה כבר כתבו על הנושא? לא רוצים לעשות מה שכבר נעשה |
| מי משתתף | ילדים? מבוגרים? |
| באילו כלים | שאלונים? ניסוי? |
| איפה | במוזיאון, באוניברסיטה, בגן ילדים, בקהילה? |
| כמה | עשרה אנשים? 200? 5,000? |
כמה משתתפים צריך? תלוי בנושא. יש נושאים שעשרה אנשים מספיקים להם. לפי ההרצאה, במחקר על שינה, למשל על כמה שעות אדם צריך לישון, גם מאה אנשים לא מספיקים: צריך אלפים.
איך נראה מאמר
מאמרים שנעבוד איתם הם באנגלית. החלקים, לפי הסדר:
| חלק | מה יש בו |
|---|---|
| כותרת | שם המאמר, בדרך כלל בולט |
| מחברים | אדם אחד או עשרים. לפי ההרצאה, בדרך כלל אחד עד ארבעה |
| פרטי הפרסום | באיזה כתב עת פורסם, ואיפה אפשר למצוא אותו |
| תקציר | פסקה שמסכמת את כל המאמר, גם אם הוא באורך 10 עמודים |
| מילות מפתח | מילים בסיסיות שחוזרות במאמר, ועוזרות למצוא אותו בחיפוש |
| מבוא וסקירת ספרות | הרבה מחקרים קודמים על הנושא, והרבה מלל |
| שיטה | מי המשתתפים, אילו כלים, מה היה מהלך המחקר, ואילו שיטות סטטיסטיות |
| תוצאות | מה יצא. במלל, ובטבלאות וגרפים |
| דיון | סיכום: מה עשו, מה היו המטרות, ומה המשמעות של התוצאות. כולל מגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך |
| רשימה ביבליוגרפית | כל המקורות שצוטטו. איך כותבים אותה לומדים בקורס בקריאה מדעית |
מילות המפתח במאמר על המוזיאון היו, למשל, זיכרון, זיכרון לטווח ארוך ומצלמה דיגיטלית. כשמחפשים מאמר בעצמכם, חושבים על כמה מילים כאלה. על פילאטיס, למשל: פילאטיס, ספורט, מכשירים, תנועה, גוף.
השיטה במחקר על המוזיאון
- משתתפים: בשיטה כתוב מי הם: כמה גברים וכמה נשים, מה הגיל, אם ביקרו במוזיאון בעבר. לפי ההרצאה, השתתפו בו 27 סטודנטים בלבד
- כלים: מצלמה דיגיטלית, שאלון זיכרון, ומבחן זיהוי תמונות
- מהלך: סיור במוזיאון, חלק מצלמים וחלק לא, ובסוף המבחנים. פרטים כמו אם הגבילו את זמן הסיור עוזרים להעריך את איכות המחקר
- סטטיסטיקה: לא נכנסים לזה בקורס הזה
מה עושים עם 27 סטודנטים? לא לוקחים את המסקנות ומיישמים אותן כמו שהן, אלא מתחשבים בהן. לא כל מחקר שפורסם הוא מחקר שאפשר לסמוך עליו במאה אחוז. זו הקריאה הביקורתית שנלמד.
מה זה מגבלות המחקר
הנקודות החלשות של המחקר: מספר המשתתפים, כלי שלא מספיק רגיש, וכדומה. לפי ההרצאה, בכל מאמר יש בדיון לפחות ארבע או חמש. מצד אחד מחקר הוא משהו "ראוותני": עשינו, חקרנו. מצד שני יש בו משהו צנוע, כי תמיד כותבים מה לא היה מספיק טוב.
ובשביל מה כל זה? בדיון שואלים מה המחקר תורם. אם מצאנו שמי שמצלם נהנה יותר, מה זה אומר ליום יום? כל מחקר צריך לתרום משהו לעולם, או לאנשים שהנושא מעניין אותם.
איך מוצאים מאמר
| דרך | איך |
|---|---|
| גוגל סקולר | מתרגמים את השאלה לאנגלית וכותבים מילות מפתח. בדוגמה: photo taking, memory, museum. מופיעים שם המאמר, המחברים, כתב העת וקטע מהתקציר |
| בינה מלאכותית | פרומפט כמו: "תמצא לי מאמר מדעי אמפירי מחקרי שבדק את ההשפעה של צילום במהלך ביקור במוזיאון על זיכרון המוצגים. כותרת, מחברים, שנת פרסום, שם כתב העת וקישור ישיר למאמר". ולבקש מאמר באנגלית |
למה לבקש קישור? כי הכלי יכול להמציא מאמר: לתת כותרת, מחברים ושנה של מאמר שלא קיים. הקישור מאפשר ללחוץ ולראות שהמאמר אמיתי ושאפשר להשיג אותו.
איך בודקים מאמר שמצאתם: יש כותרת, מחברים, שנה, כתב עת וקישור. ואז קוראים רק את הכותרת והתקציר, ובודקים אם הוא מתאים לשאלות שלכם.
המטלה לשבוע הבא
- כל אחת מוצאת מאמר אחד שקשור לתחום העניין ולשאלות שלה. הוא לא חייב לענות בדיוק על השאלות. מאמר אחר באותו נושא, או על שאלה שלישית שעלתה בדרך, גם בסדר
- מעלים אותו ב-PDF למטלה "שליחת מאמר" במודל, ומציינים את הנושא ואת השאלות
- המטלה לא בציון. המאמר ישמש לתרגיל במפגש השלישי. אם המאמר לא מתאים, המרצה תכתוב מה הבעיה בו, ואם לא כתבה כלום, הוא כנראה בסדר
בדיקה עצמית
מה ההבדל בין דעה אישית, ניסיון אישי ומחקר מדעי? תנו דוגמה מהצילום.הצגת התשובה
דעה היא מה שאני חושבת ("צילום עוזר לזכור"). ניסיון הוא מה שקרה לי ("צילמתי וזכרתי הכל"). מחקר הוא השוואה שיטתית בין מי שצילם למי שלא, ומה שנמצא בה.
למה "האם צילום גורם לאנשים להיות מאושרים?" עוד לא שאלת מחקר טובה?הצגת התשובה
כי היא עדיין גדולה מדי, ולא ברור איך מודדים אושר. שאלת מחקר צריכה להיות מדידה, ברורה וממוקדת, כמו "האם צילום במוזיאון משפיע על זכירת המוצגים".
מה מצאו שני המחקרים על צילום, ולמה הם לא סותרים זה את זה?הצגת התשובה
הראשון מצא שמי שצילם זכר פחות, והשני שמי שצילם נהנה יותר. הם מדדו דברים שונים: זיכרון והנאה.
למה כדאי לבקש מכלי בינה מלאכותית קישור ישיר למאמר?הצגת התשובה
כי הכלי יכול להמציא מאמר שלא קיים. הקישור מאפשר לבדוק שהמאמר אמיתי ושאפשר להשיג אותו.
באיזה חלק של המאמר כתוב מי היו המשתתפים, ובאיזה חלק כתובות המגבלות?הצגת התשובה
המשתתפים בפרק השיטה. המגבלות בדיון, יחד עם ההמלצות למחקרי המשך.
סיימת את הרצאה 1. זה נשמר אצלך.