הרצאה 2 · 26.10

סוגי מחקר, השערות ומשתנים

96 דקות. המאמר כתוצאה של מחקר, מחקר גישוש, תיאורי וניסוי, איכותני מול כמותני, מטרה, שאלה והשערה, השערה זיקתית מול סיבתית, משתנה תלוי ובלתי תלוי, משתתפי המחקר ואתיקה, כלי מחקר, וההנחיות לתרגיל.

בעמוד

• חזרה: החיפוש של המאמר
• מהשאלה למאמר
• שלושה סוגי מחקר
• איכותני מול כמותני
• מטרה, שאלה והשערה
• משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי
• משתתפי המחקר
• אתיקה
• ועוד 4

ההרצאה נקלטה כולה. בדקות הראשונות יש בדיקת נוכחות, והיא לא מסוכמת. השקופית עם הנחיות התרגיל לא עלתה במסך, והמרצה הקריאה אותן בעל פה. אחרי הסיום יש כשלוש דקות בלי קול.

חזרה: החיפוש של המאמר

בכיתה סיפרו שהחיפוש היה קשה: כל פעם המאמר לא התאים לשאלה, ולפעמים לא ברור אם זה מאמר אמיתי, פרק בספר, או אם הוא איכותני או כמותני.

המרצה לא אישרה חלק מהמאמרים, כי היא לא מחפשת "מאמרים קיצוניים": עם סטטיסטיקה או תוצאות מסובכות מדי לשלב הזה.

סקירה שיטתית לא התקבלה. סקירה שיטתית היא מאמר ששואל שאלה גדולה, למשל האם טיפול תרופתי מסוים עוזר לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ואוסף את כל המאמרים שנכתבו עליה וסוקר אותם. מה שצריך לתרגיל הוא מאמר שמבוסס על מחקר אחד.

מהשאלה למאמר

• בבסיס כל מאמר יש מחקר. חוקר עם שאלה: מסקרנות, מתחום העניין שלו, או מהשטח. בריפוי בעיסוק, למשל: יש גישת טיפול, וצריך לבדוק אם היא עוזרת
• מחקר שלא פורסם, לפי ההרצאה, כאילו לא נעשה. אם העולם לא יכול לקרוא את התוצאות, "לא עשיתי כלום". לפעמים מחקר אחד מתפרסם בשני מאמרים, כי אף אחד לא קורא מאמר של 20 עמודים
• זה לוקח זמן. בדוגמה מההרצאה, שנתיים של איסוף נתונים, ועוד כמעט שנה וחצי עד שהמאמר פורסם. מאמר שמתפרסם היום התחיל לפני שנתיים עד חמש שנים. לכן חשוב שהמאמרים יהיו עדכניים, מהעשור האחרון
• סקירת ספרות אוספת את כל הספרות הרלוונטית שידועה. מה שלא פורסם, למשל חוקרת בצד השני של העולם שעובדת עכשיו על אותו רעיון, אי אפשר לדעת. לסקירות שיטתיות יש אתר שבודקים בו אם מישהו כבר עושה סקירה דומה. שם האתר לא נשמע בהקלטה
• מחקר עונה על פער: בעיה שרוצים לפתור, תופעה או מושג שרוצים לדעת עליהם יותר

שלושה סוגי מחקר

מה אפשר להסיק מניסוי. אם המחקר גדול מספיק ויש מספיק נבדקים, אפשר במידה מסוימת להסיק על סיבה: ההתערבות גרמה לשינוי. אבל בכל התערבות יש גורמים נוספים. ילד מקבל עוד טיפולים, הולך למסגרת חינוכית, ולכן קשה לומר שדווקא הטיפול הזה הוא שעזר.

לפי ההרצאה, בריפוי בעיסוק יש יחסית מעט מחקרי ניסוי, כי הם דורשים לוגיסטיקה גדולה. הניסויים בתחום הם לא תרופתיים: טיפול בעיסוקים ובתפקודי יום יום.

איפה זה תופס אתכם. השוואה בין ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לילדים בלי, לבד, היא עדיין לא ניסוי: את ההבדל בין הקבוצות החוקר לא יצר. בהרצאה הדוגמה הזו הובאה ליד מחקרי ההתערבות. מה שהופך מחקר לניסוי הוא ההתערבות שהחוקר נותן, וההשוואה למי שלא קיבל אותה.

תרגול בכיתה: איזה סוג מחקר?

על השאלה של השינה. אפשר לתת להורים שאלוני שינה ושאלוני תפקוד, ולבדוק בסטטיסטיקה אם יש קשר. לפי ההרצאה, זה לא ניסוי, ומחקר של שאלונים בלבד כמעט אף פעם לא יהיה התערבות. בהרצאה נאמר גם שזה יכול להפוך לניסוי אם מודדים את השינה במשך שבוע או שבועיים. כאן ההבחנה המקובלת שונה: מדידה, גם ארוכה ומדויקת, היא עדיין לא ניסוי. ניסוי מתחיל כשהחוקר משנה משהו, למשל נותן התערבות לשיפור השינה, ובודק מה קרה.

איכותני מול כמותני

אותה שאלה, בשתי הדרכים. רוצים לדעת מה החוויה של סטודנטיות לריפוי בעיסוק מההוראה בתואר:

• כמותני: שאלון, ומסמנים מ-1 עד 10
• איכותני: קבוצת מיקוד של שמונה סטודנטיות, שעה וחצי של שיחה, ואותו דבר בשנה ב', ג' וד'. אחר כך מתמללים, וזו הרבה עבודה וגם עולה כסף, ומוציאים מהשיחות תמות מרכזיות

דוגמה לאיכותני: הגישה של CO-OP

CO-OP היא גישת התערבות בסיסית בריפוי בעיסוק, שנועדה במקור לילדים עם סרבול מוטורי. לומדים עליה בשנה הבאה.

• המטרה: להבין איך הורים ומטפלים עיקריים חווים את המעורבות שלהם בטיפול בגישה הזו, אצל ילדים ומתבגרים עם קשיים בתפקודים ניהוליים בעקבות פגיעה מוחית נרכשת: פגיעה שלא נולדים איתה, למשל בתאונת דרכים
• המשתתפים: 13 הורים או מטפלים של 12 ילדים ומתבגרים
• איך: ראיונות בשלוש נקודות זמן: מיד בסוף הטיפול, אחרי חודשיים ואחרי שישה חודשים
• שלוש תמות: הילד הוא שותף פעיל בטיפול. ההורה ממלא תפקיד מרכזי ביישום העקרונות, והילד לא יכול לבד. ושליטה באסטרטגיות דורשת זמן ותרגול

למה זה עוזר. אם ילד משתפר בטיפול ולא ממשיך ליישם אחריו, המחקר נותן כיוון: אולי ההורים לא מספיק מעורבים, אולי הוא לא מתרגל מספיק.

דוגמאות לכמותני

שאלת מחקר: האם יש קשר בין רמת התפקודים הניהוליים של מתבגרות לבין מידת העצמאות שלהן?

תפקודים ניהוליים הם תפקודים קוגניטיביים גבוהים: לעכב תגובה, לתכנן, לפתור בעיות, ולעשות בקרה על הביצוע. לפי ההרצאה, הם קשורים בעיקר לאונה הפרונטלית, ולכן נפגעים הרבה פעמים אחרי פגיעת ראש או אירוע מוחי. רואים אז קושי בשיפוט, בפתרון בעיות ובגמישות מחשבתית.

הפאזלים. מחקר של סטודנט לתואר שני, שהסתיים ועוד לא פורסם:

• פאזל פיזי מול פאזל במחשב, כל אחד ב-30 ובשישים חלקים
• נמדדו זמן התכנון, הביצוע ומספר הטעויות. המשתתפים היו מבוגרים בריאים, סטודנטים
• ממצא מרכזי, לפי ההרצאה: זמן התכנון היה ארוך יותר בפאזל הפיזי. במחשב השקיעו פחות זמן בתכנון
• למה זה כמותני: נמדדו מדדים אובייקטיביים של ביצוע

מטרה, שאלה והשערה

לפי ההרצאה, לא בכל מאמר כתוב הכל במפורש. זה תלוי בכתב העת. אבל כמעט לכל מחקר יש מטרה.

אפשר לדמיין משפך: המטרה כללית, השאלה ממוקדת יותר, וההשערה ספציפית מאוד.

מבחן המרשמלו

שמים מרשמלו מול ילד ואומרים לו: אני יוצאת לכמה דקות. אם כשאחזור הוא יהיה שלם, תקבל אותו. יש ילדים שמלטפים אותו, מלקקים, ויש שאוכלים.

• שאלה כללית: האם ילד מסוגל להתאפק?
• שאלת מחקר: איך משך ההמתנה לתגמול משפיע על הבחירה, והאם הסחת דעת עוזרת לחכות יותר

לפי ההרצאה, הוסקו מהמבחן מסקנות מרחיקות לכת על התפקוד של הילדים האלה בבגרות. מחקרים מאוחרים יותר מצאו שהקשר הזה חלש יותר ממה שחשבו, כשמביאים בחשבון גם את הרקע של הילדים. גם זו דוגמה למגבלות של מחקר.

שאלה כללית מול שאלת מחקר, בדוגמה נוספת. "האם הסביבה משפיעה על התפקוד היומיומי של מתבגרים?" היא שאלה כללית. שאלת המחקר הייתה: מה ההבדלים בגורמים הסביבתיים, המסייעים והמעכבים, בין מתבגרים טיפוסיים לבין מתבגרים עם קשיים בתפקודים ניהוליים.

מתי מנסחים השערה

אחרי שיש מטרה ושאלה, ואחרי שהתחלתי סקירת ספרות. לפני שאוספים נתונים. השערה היא לא "קמתי בבוקר וחשבתי ש...". אי אפשר לשער שיהיו הבדלים בין בנים לבנות בהכנת עוגה, אם אין שום רקע קודם להבדלים כאלה.

הדוגמה מההרצאה: אחרי שקראתי על קשיים בתפקודים ניהוליים והבנתי אילו קשיים יש לילדים האלה, אני יכולה לשער שמתבגרים עם קשיים כאלה ישתתפו פחות בפעילויות, או יקבלו ציונים נמוכים יותר, מאשר מתבגרים בלי קשיים.

השאלה נותנת כיוון, וההשערה נותנת את הפרקטיקה. התוצאות של המחקר הן התשובה להשערות.

השערה זיקתית מול השערה סיבתית

עוד דוגמה זיקתית: ככל שהדרישות החברתיות בבית הספר גבוהות יותר, כך רמת התפקוד היומיומי של מתבגרים עם קשיים בתפקודים ניהוליים נמוכה יותר.

איפה זה תופס אתכם. בדוגמה של הדרישות החברתיות ברור שיש קשר. ובכל זאת בהשערה זיקתית נזהרים מלומר "זה בגלל זה", כי אולי יש עוד גורמים שהשפיעו.

תרגול בכיתה: מטרה, שאלה או השערה?

שינה וציונים

• השערה: סטודנטים שישנים לפחות שבע שעות בלילה ישיגו ציונים גבוהים יותר מסטודנטים שישנים פחות מחמש שעות
• מטרה: לבחון את הקשר בין משך השינה בלילה לבין הישגים לימודיים בקרב סטודנטים
• שאלה: האם יש קשר בין משך השינה בלילה לבין הישגים לימודיים?

לוח התארגנות חזותי לילדים עם ADHD (הפרעת קשב וריכוז)

• שאלה: האם התערבות שמבוססת על לוח התארגנות חזותי משפרת את העצמאות בהתארגנות הבוקר?
• השערה: ילדים שהשתתפו בהתערבות יפגינו שיפור בעצמאות בהתארגנות הבוקר, בהשוואה לילדים שלא השתתפו
• מטרה: לבחון את היעילות של תוכנית ההתערבות לשיפור העצמאות

תוכנית הליכה למבוגרים

• השערה: מבוגרים שישתתפו בתוכנית הליכה יומית במשך שמונה שבועות ידווחו על שיפור במצב הרוח, בהשוואה למבוגרים שלא ישתתפו
• שאלה: האם השתתפות בתוכנית הליכה יומית מובילה לשיפור במצב הרוח?
• מטרה: לבחון את ההשפעה של השתתפות בתוכנית על מצב הרוח

סימן היכר: המטרה מתחילה בפועל, "לבחון", "לתאר". השאלה נגמרת בסימן שאלה. ההשערה היא משפט שאומר מה יקרה, ולרוב גם למי יותר ולמי פחות.

זה נראה פשוט, אבל לפי ההרצאה זה בדיוק מה שצריך לעשות בתרגיל: להוציא את הדברים האלה מתוך המאמר.

משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי

מי קובע מה תלוי ומה בלתי תלוי? החוקר, ומערך המחקר. לא בכל מאמר זה כתוב במפורש, ולפעמים צריך להסיק את זה בעצמכם.

הדוגמאות מההרצאה

• במרשמלו, הזמן הוא מדד אובייקטיבי: חמש דקות, עשר, שעה. הסחת הדעת יכולה להשפיע אחרת על כל ילד. צעצוע שילדה אחת מתלהבת ממנו, לאחרת לא מעניין
• בפאזלים היה צריך להגדיר מה נחשב טעות: לחבר שני חלקים שאין ביניהם קשר, או לנסות חלק של המסגרת באמצע הפאזל
• ב"שמיים כחולים" ילדים למדו לזהות שמות של רגשות, איפה הם באים לידי ביטוי ביום יום, ואיך להתמודד עם רגשות פחות נעימים. מה שקורה בתוך כל מפגש קשה למדוד, לפי ההרצאה, כי כל ילד שונה, גם כשיש פרוטוקול

"אבל זה בעצם קשר?" שאלה מהכיתה. כן: בשינה ועייפות נותנים שאלון עייפות, שואלים כמה שעות ישנים, ובודקים בתוכנה הסטטיסטית אם יש מתאם. בסטטיסטיקה תלמדו על מתאם פירסון ומתאם ספירמן.

משתתפי המחקר

מערכת הקרדיטים. לפי ההרצאה, סטודנטים בפקולטה למדעי הבריאות צוברים קרדיטים על השתתפות במחקרים באוניברסיטה, דרך מערכת שנקראת סונה. ההסבר המסודר יגיע מהפקולטה. ההמלצה מההרצאה: לחפש את המחקרים של ריפוי בעיסוק, וליהנות מההתנסות בצד של המשתתף.

מי המשתתפים. בריפוי בעיסוק כמעט תמיד אנשים, בגילים שונים. הם עונים על השאלות של המחקר דרך שאלונים, ניסויים, כלי אבחון או קבוצת מיקוד.

מה כותבים עליהם

דוגמה: במחקר על תפקודים ניהוליים, אסטרטגיות ותפקוד יומיומי השתתפו, לפי ההרצאה, 336 סטודנטים מאוניברסיטאות בישראל: 180 נשים ו-156 גברים, בגילים 18 עד 30. בשקופית הייתה טעות בטווח הגילים, והמרצה תיקנה אותה בכיתה.

• גודל המדגם. 20 משתתפים, 1,000, תלוי במחקר. מחקרי שינה בינלאומיים מאחדים נתונים מכל העולם, ומגיעים לאלפי נבדקים
• מי הם. גברים ונשים, טווח גילים, ובמחקרי מבוגרים גם השכלה, הכנסה ובעיות בריאות. מאפיינים את המשתתפים כדי שאפשר יהיה להכליל
• כמה רחב. מחקר רק על תושבי אריאל, האם הוא נכון גם לחיפה או לבאר שבע? בדרך כלל מחפשים גם עיר וגם כפר, אלא אם המחקר מכוון במפורש לאחד מהם
• נשתדל שיהיו בערך אותו מספר נשים וגברים, אבל זה לא תמיד יוצא

מי נכנס ומי לא

כל מחקר מגדיר קריטריונים: מי יכול להשתתף ומי לא. אחרת נכנסים אנשים שישבשו את התוצאות.

איך מגייסים, ולמה זה חשוב

דרכי גיוס: רשתות חברתיות, מערכת הקרדיטים של האוניברסיטה, מפה לאוזן, או חברות סקרים שמשלמים להן והן אוספות נתונים.

למה זה חשוב איך גייסתי? תשובה מהכיתה: כדי לדעת שלא רימיתי. לפי ההרצאה, מחקר אמין דורש שקיפות מלאה: כל מה שקרה מתועד ומדווח, כדי שמישהו אחר יוכל לסמוך עליו.

• אם תרגמתי שאלון, כותבים איך, ושעשיתי תרגום חוזר
• אם גייסתי 300 ובסוף דיווחתי על 280, צריך להסביר מה קרה לעשרים. אולי לא השלימו
• בכתבי העת בריפוי בעיסוק, לפי ההרצאה, רוצים לדעת איך הגיעו המשתתפים

אתיקה

כל מחקר, לפני שמתחילים אותו, עובר ועדת אתיקה: של האוניברסיטה, ובמקרים מסוימים ועדת הלסינקי. אי אפשר סתם לאסוף נתונים מאנשים.

מה הוועדה בודקת:

• שהשאלות לא פוגעניות, למשל כלפי מגזר מסוים
• שהיקף המחקר ריאלי למשתתפים
• שאין כפייה. מרצה שאומרת לסטודנטיות שלה "אתן חייבות להשתתף, ומי שתשתתף תקבל בונוס בציון", זה אסור. אסור לנצל מעמד
• שהתגמול ריאלי. 100 או 200 שקל, מתנה, או קרדיטים. אם כל משתתף מקבל 1,000 שקל, אולי "קונים" אותו. שואלים גם מאיפה הכסף

במחקרים עם ילדים, לפי ההרצאה, יש תקציב להפתעות קטנות, והילד בוחר אחת בסוף המפגש. גם את זה מדווחים.

דוגמה: המחקר על ילדים מחוננים

כלי המחקר

כלי מחקר יכולים להיות שאלונים, מבחנים, תצפיות, ראיונות או מדדים פיזיולוגיים, למשל שעון שמודד קצב לב ונשימה, או אלקטרודות.

הכלי נועד למדוד את המשתנים של המחקר. במאמר מפורט מה הכלי מודד, מה המטרה שלו, איך מקודדים אותו, ואילו משתנים הוא נותן.

בשני האבחונים האחרונים הילד הגיע פיזית למעבדה וביצע את המשימות, ולא רק ההורים מילאו שאלונים.

ממצאים, דיון ומגבלות

• ממצאים הם התשובות להשערות. מציגים אותם במלל, בטבלאות, באיורים ובגרפים. לפי ההרצאה, יש מי שמבינים הכי טוב מגרף, ויש שמעדיפים מלל
• דיון: מה המחקר תרם, איזה פער הוא סגר, איך התוצאות מתחברות לתיאוריות
• מגבלות: גם אחרי מחקר מצוין צריך צניעות. אולי אי אפשר להכליל, אולי היו מעט מדי משתתפים, אולי היה צריך עוד כלי. ומכאן ההמלצות למחקרי המשך

התרגיל של המפגש הבא

המפגש הבא הוא בלי הרצאה: תרגיל עצמאי על המאמר שכל אחת בחרה.

מה מוציאים מהמאמר: סוג המחקר, המטרה, ההשערות, מי היו המשתתפים, המשתנים, כלי המחקר, הממצאים המרכזיים והמסקנות. ובסוף שאלת רפלקציה: מה למדתי, ומה אני לוקחת מההתנסות.

שאלה מהכיתה אחרי השיעור: מה עושים אם המשתנים לא כתובים במפורש? מסיקים אותם מתוך מה שכתוב, למשל שהחוקרים רצו לבדוק הבדל בין אנשים עם קושי לאנשים בלי, וכותבים את זה במילים שלכן.

בדיקה עצמית

סיימת את הרצאה 2. זה נשמר אצלך.